ההלכה היהודית מלאה בהלכות מרתקות וחשובות, הנוגעות לקיומו ומהותו של העם היהודי. הלכות אלו מצריכות ידע וניסיון רב, בהתמודדות הנוגעת להיבטים משפטיים, במיוחד לאור העובדה שבמדינת ישראל, הדין הדתי–עברי הוא זה אשר מחייב, בכל הנוגע לדיני נישואין וגירושין. במאמר שלהלן, נדון בדיני הנישואין והגירושין במדינת ישראל ונשיב לשאלות הנוגעות לגירושין, גט ובפרט – גט לחומרא. כל זאת – לידיעתכם/ן ולנוחיותכן/ם, הגולשות והגולשים, כדלקמן:
הערה לפני שנתחיל – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
כיצד מתגרשים בישראל?
בישראל, דיני הנישואין והגירושין כפופים לדין תורה. כך קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953. חוק זה קובע בסעיף 3, כי נישואין וגירושין בין יהודים בישראל ייערכו לפי דין תורה. המשמעות היא כי בני זוג יהודים המבקשים להתגרש, יעשו כן לפי ההלכה היהודית ובהתאמה יגישו את תביעת הגירושין לבית הדין הרבני. תביעת הגירושין תכיל את הפירוט העובדתי הנדרש, אשר יש בו כדי להקים עילת גירושין לפי ההלכה היהודית.
מהי עילת גירושין?
עילות הגירושין בדין הדתי–עברי, הן רבות. למשל – בגידה (כלומר, ניאוף מטעם האישה) מהווה עילת גירושין. מה גם שאישה שזנתה תחת בעלה (דהיינו – בגדה) לא תהיה זכאית לכתובתה וילדים שייוולדו לה כתוצאה מקיום יחסי האישות, יוכרו בתור ממזרים (כלומר – אסורים בקהל ופסולי חיתון). גם מום גופני שלא היה מוכר לפני הנישואין, מהווה עילת גירושין. אלימות מהווה גם היא עילת גירושין. גם במקרה של "אישה מורדת" (כלומר – אישה שאינה נוהגת בכבוד כלפי בעלה ואינה "מבצעת" את מטלות הבית), קמה עילת גירושין. כמובן שרשימת עילות הגירושין היא ארוכה.
מהו סידור גט?
כאשר בני זוג מתגרשים, הם ינהלו הליך גירושין בפני בית הדין הרבני. במידה ובין בני הזוג אין הסכמה על הגירושין, אזי בית הדין ישמע את טענותיהם ובני הזוג יהיו רשאים להציג ראיות להוכחת טענתם. עם זאת, במידה ובני הזוג מסכימים להתגרש, הרי שאז יהיה עליהם להגיש תביעה לאישור הסכם גירושין.
בין אם בהסכמה ובין אם לא בהסכמה, במידה ונמצא על ידי דייני בית הדין הרבני, כי יש מקום לגירושין, אזי ייקבע מועד לסידור גט. סידור הגט הוא טקס הגירושין המסורתי בהלכה היהודית, שנערך בפני בית הדין הרבני. זהו הטקס שבו הבעל נותן את הגט לאישה והאישה מקבלת את הגט. מרגע זה, בני הזוג גרושים להלכה ולמעשה.
האם אפשר להינשא בארץ בנישואין אזרחיים?
בישראל אין אפשרות חוקית ומוסדרת להינשא בנישואין אזרחיים. לחלופין, בני זוג יכולים להינשא במדינה זרה ואחר כך לחזור ארצה ולהתגרש. עם זאת, במידה ומדובר בבני זוג יהודים שלא היו מנועים מלהינשא בארץ כדת וכדין, הרי שאז הם עדיין יצטרכו להתגרש בפני בית הדין הרבני. במידה ובני הזוג לא היו כשרים להינשא לפי ההלכה היהודית, הרי שאז יהיה עליהם להגיש תביעה להתרת נישואין לבית המשפט לענייני משפחה.
מהו גט לחומרא?
ההלכה היהודית מתווה מספר אפשרויות להינשא. לעיתים בני זוג עלולים להינשא בטעות, כלומר – באמצעות אמירת המילים "הרי את מקודשת לי". לעיתים בני זוג יכולים להינשא בחו"ל, דהיינו – שלא על פי ההלכה היהודית. בנוסף, לעיתים נישואין לפי ההלכה יכולים להיערך בין בני זוג שיהדותו של אחד מוטלת בספק.
מה המשותף לכל אותם מקרים? קודם כל, החשש הדתי שאולי הנישואין אינם כשרים. כמו כן, במקרים כאלו עשוי לעלות חשש לממזרות. לכן, במקרים כאלו, בית הדין עשוי להורות על סידור גט, כאשר הגט ייעשה לחומרא. כלומר, להקל במתן הגט, בניגוד להלכות המחמירות יותר שקיימות ביהדות. משמעות מתן הגט לחומרא, היא הרצון למנוע ספק קל שבקלים, שאולי בני הזוג נשואים או היו נשואים. זהו גט לחומרא – גט שניתן במקרים מיוחדים, שבהם הנישואין מראש לא היו כשרים או נעשו שלא לפי ההלכה.
ייצוג על ידי עורך דין במסגרת הליכי גירושין – האם מומלץ?
במדינת ישראל, הליכי גירושין הם מורכבים מאוד, לא רק בשל הכפיפות להלכה היהודית, אלא גם בשל הצורך להסדיר סוגיות נוספות, כגון משמורת ילדים, מזונות ילדים, חלוקת רכוש ועוד. לכן, אנו ממליצים להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון. נעיר כי דיני המשפחה מוסדרים מכוח מספר חוקים וגם נדונים בפני שתי ערכאות – בית הדין הרבני ובית המשפט לענייני משפחה, שבו לא דנו במאמר זה.
