המונח מזונות מתייחס לא רק למזונות ילדים שבהם האב חייב מכוח הדין הדתי ולשם קיומם הכלכלי, אלא שמזונות יכולים לשמש גם את האישה במקרים מסוימים. אך השאלות הן: מתי אישה זכאית למזונותיה, מדוע היא זכאית למזונותיה וכן מהו המקור המשפטי המטיל את החובה לשאת במזונות אישה? כל אלו, הן שאלות שאנו – בתור עורכי דין לגירושין – נשאלים לא אחת. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר הזה, שכולל מגוון רב של שאלות ותשובות הנוגעות למזונות אישה, לנוחיותכן\ם הגולשים והגולשות.
לפני שנתחיל, נבקש להעיר שהמאמר כתוב בלשון זכר רק לשום נוחות והוא מתייחס לשני המינים.
מהם מזונות?
המונח מזונות מהווה כינוי לתגמולים חודשיים שתכליתם לסייע לצד אחר, חלש יותר. רובנו מכירים את המונח מזונות מתחום דיני המשפחה ובפרט מתחום מזונות הילדים. כאשר אנו מציינים שמזונות הם תגמול חודשי שנועד לסייע לצד אחר, תלוי וחלש, אנו מתייחסים למשל למזונות המשולמים על ידי האב לטובת ילדיו, שתלויים בו. עם זאת, מזונות יכולים להיות גם משולמים לאישה, במקרה שבו היא נזקקת לסיוע הבעל, בהתאם לחובתו.
מהם מזונות אישה?
מזונות אישה הם מזונות שהבעל משלם לאשתו, כל עוד הוא נשוי לה וטרם התגרש ממנה סופית. תכליתם של מזונות האישה להבטיח לאישה קיום כלכלי הולם, כפי שהיא הורגלה אליו בימי הנישואין. החובה לשאת במזונות, מקורה בדין הדתי-עברי, שחל על ענייני נישואין וגירושין והדינים הקשורים אליהם, לרבות דיני מזונות.
מדוע בעל חייב במזונות אישה?
כאמור, במדינת ישראל הדין הדתי-אישי הוא זה אשר חל על אזרחיה בכל הנוגע לענייני נישואין וגירושין. חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג-1953, קובע כי נישואין וגירושין בין יהודים ייערכו בישראל על פי דין תורה. המשמעות היא שמכוח הדין הדתי, חייב הבעל שהוא גם האב, בחובת מזונות. מכוח הדין הדתי – על הבעל מוטלת חובה לפרנס את משפחתו, הכוללת את ילדיו ואת אשתו. האישה, לפי ההלכה היהודית, אינה מחויבות לעבוד ולפרנס את עצמה. מכאן, בעת גירושין, הכלל ההלכתי-יהודי קובע כי האישה "עולה עמו ואינה יורדת", כלומר – האישה מתפתחת עם הבעל ולא יורדת ברמת החיים שאליה הורגלה. לכן, בעת גירושין (עד למתן הגט הסופי), על הבעל להבטיח לאישה להמשיך לחיות ברמה כלכלית סבירה, כפי שהורגלה אליה.
האם אישה עובדת זכאית למזונות?
התשובה היא כן ולא. ככלל, אישה שעובדת, הרי שכספיה הם בבחינת "תחת מעשי ידיה", כלומר – בית הדין או בית המשפט יכולים שלא לחייב במזונות אישה, אם ביכולתה להתפרנס ולהבטיח לעצמה רמה כלכלית. מצד שני, בית הדין או בית המשפט יכולים לקזז בשיעור המזונות, בהתאם לרמה הנדרשת שאליה הורגלה האישה ובהתחשב בהכנסתה ממשלח ידה. יותר מכך: כאשר אישה לא עובדת, אך ביכולתה לעשות כן, ניתן לחייב אותה לעשות כן, למרות שהיא עשויה להיפגע בזכותה למזונות אישה, או בשיעור המזונות.
האם אפשר לשלול מאישה מזונות?
התשובה חיובית. אישה עלולה לאבד את זכאותה למזונות כאשר היא אישה מורדת, למשל. לדוגמא – במידה ואישה עוזבת את בית בעלה בחוסר תום לב ובכך מביאה לפירוק הנישואין, אזי בית הדין יכול לקבוע כי היא לא תהיה זכאית למזונות. זאת ועוד, אישה שזנתה תחת בעלה, כלומר – קיימה יחסי אישות עם גבר אחר – עשויה לאבד את זכאותה למזונות. מאידך, אישה לא תוכר כמורדת, כאשר היא עוזבת את בית בעלה, בצדק (למשל – כאשר בעלה נוהג כלפיה באלימות).
באיזה בית משפט אפשר להגיש תביעת מזונות?
תביעה למזונות אישה, לרבות מזונות זמניים עד להכרעה סופית, אפשר להגיש או לבית הדין הרבני או לבית המשפט לענייני משפחה. קיימים לא מעט הבדלים בין אותן ערכאות, אך בכל מקרה לגופו. יש לבחון היכן עדיף להגיש את התביעה ולהיעזר בעורך דין גירושין.
עד איזה שלב הבעל חייב לשלם מזונות אישה?
בעל חייב במזונות אשתו, במידה וכך הוטל עליו, עד השלב שבו בני הזוג מתגרשים באופן סופי. דהיינו, עד מתן הגט על ידי בית הדין הרבני. מאותו שלב פוקעת זכותה של האישה לקבל מזונות מבעלה. עם זאת, חובת האב לשאת במזונות ילדיו לא פוקעת עד בגרותם.
לסיכום
ענייני מזונות אישה אינם פשוטים כלל וקיימים חריגים רבים והוראות דין רבות שמקורן בדין הדתי-יהודי. לכן, בכל הנוגע למזונות אישה וכדי לבחון אפשרות לתבוע מזונות אישה, כדאי מאוד לפנות לעורך דין גירושין בעל ניסיון בתחום.
