שאלה שנשאלת לעיתים תכופות, היא האם חייבים להיעזר בשירותיו של עורך דין במסגרת הליך גירושין. נאמר כבר בפתח הדברים שהתשובה שלילית, אך באותה נשימה נאמר גם כי לרוב – לא מומלץ לעשות כן, למעט במקרים חריגים (וגם אז, עדיף שיהיה עורך דין שמלווה אותנו). במאמר שלהלן ננמק את תשובתנו ואת דעתנו בנושא.
איך מתנהלת תביעת גירושין?
הליך גירושין הוא מונח הכולל ערב רב של נושאים הנוגעים למרקם החיים של בני הזוג, שעליהם להסדיר בעת הגירושין/פרידה. לאמור:
הנושא הראשון הוא עצם הגירושין. גירושין נערכים על פי הדין האישי שחל על בני הזוג (כלומר – הדין הדתי). לכן, משמדובר על בני זוג יהודים המבקשים להתגרש, יהיה עליהם להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. תביעת גירושין אינה עניין של מה בכך, שכן הדין העברי מחייב הוכחה של עילת גירושין (כמו: מום פיזי, אי סיפוק מיני, אלימות, מעשה כיעור ועוד).
הנושא השני שרלוונטי לשלב הגירושין, שגם אותו על בני הזוג להסדיר, הוא נושא המשמורת. אם יש לבני הזוג ילדים משותפים, הרי שיהיה עליהם להכריע מי מהם יישא בנטל הטיפול הקבוע בהם. בנוסף, יכולים בני הזוג להסכים, שהמשמורת על ילדיהם תהיה משמורת משותפת (שזהו נושא אחר המצדיק מאמר נפרד).
הנושא השלישי שנוגע גם הוא לתחום המשמורת, הוא עניין המזונות. על האב מוטלת חובה לשאת בתשלום דמי מזונות בעת פרידה או גירושין. החובה דנא נקבעת על פי הדין הדתי, אך גם החוק האזרחי מחייב לשאת בדמי מזונות (ככל שעל אב מסוים לא חל דין דתי, קרי: בעת שמדובר בחסר דת).
הנושא הרביעי שעל בני הזוג להסדיר במסגרת הליך הגירושין, הוא ענייני הרכוש אותו צברו במהלך חיי הזוגיות או חיי הנישואין. רובנו יודעים כמה רכושנו יקר לנו ולכן בני זוג רבים מנהלים לא פעם הליכים משפטיים ארוכים, בשל ענייני רכוש או חוסר הסכמה על אופן חלוקתו.
נשאלת השאלה, כיצד מתנהלת תביעת גירושין? הכלל הוא, כי לבית הדין הרבני הסמכות לדון רק בענייני נישואין וגירושין (לרבות מזונות). אין בסמכותו לדון בעניינים אחרים, כגון: רכוש, משמורת. עם זאת, הוא קונה סמכות לדון בנושאים אלו, כאשר מוגשת תביעת גירושין שכרוכות בה כל המחלוקות. בנקודה זו, יכול הצד השני להליך הגירושין לטעון להיעדר סמכות (זהו כלל "הכריכה" שמחייב גם הוא מאמר נפרד, לכן לא נרחיב לגביו).
בד בבד, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לדון בכל נושא הנוגע לדיני משפחה, למעט נישואין וגירושין. דהיינו, ענייני מזונות, משמורת ילדים ורכוש, מצויים בסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה (גם מזונות, למרות שקיימת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני). אותו מירוץ סמכויות יוצר לא אחת מחלוקות רבות בין בני זוג, ומביא גם להתארכות הליכים. כך שניתן לסכם ולומר, שתיתכנה סיטואציות שבהן אחד מבני הזוג יגיש תביעת גירושין והצד השני יגיש תביעת משמורת, מזונות ורכוש לבית המשפט לענייני משפחה. המסקנה היא שגירושין בישראל הם עסק מורכב לעייפה.
אז האם כדאי להיעזר בעורך דין בשלב הגירושין?
במערכת המשפט הישראלית אין חובה להיות מיוצג ע"י עורך דין בשום שלב. אפילו אדם שעומד לדין על עבירת רצח ועתיד להיכנס לכלא למאסר עולם, יכול לנהל בעצמו את משפטו. כך גם בהליכי גירושין. אין חובה להיעזר בעורך דין, אך עדיין מומלץ מאוד לעשות זאת. כפי שהוסבר, דיני הגירושין בישראל מצריכים הבנה וידע רב בתחום, שלא כל אזרח מן השורה מחזיק.
אם בכל זאת אני רוצה להתגרש בלי עורך דין – איך אפשר לעשות זאת?
הגם שעדיף להימנע מגירושין ללא עורך דין, ישנם מספר מקרים שבהחלט אפשר להסתדר ללא ייעוץ משפטי. להלן דוגמאות:
הסכם גירושין: ככל שיש אפשרות לקיים משא ומתן ישיר בין בני הזוג, אז במקרים כאלו בהחלט אפשר להסתדר ללא עורך דין. בני זוג שיכולים לתקשר ביניהם, יכולים בקלות להגיע להסדר לעניין הסדרי הראיה המקובלים (לעניין המשמורת), לעניין חלוקת הרכוש וגם בעניין שיעור המזונות.
תביעת גירושין מוסכמת: אם בין בני הזוג הסכמה לעניין הגירושין, אז כל שעליהם לעשות, הוא להגיש תביעת גירושין מוסכמת לבית הדין הרבני ולשאת באגרה כספית. גם במקרים כאלו, אפשר לעשות זאת ללא עזרה משפטית (הגם שלא מומלץ).
גישור במסגרת הגירושין: ככל שבני הזוג מעדיפים לנהל את הליך הגירושין באמצעות גישור, או אז הם יכולים ואולי אפילו לעיתים עדיף להם, לעשות זאת ללא ליווי של עורך דין. גישור לא מתנהל במתכונת בה מתנהלים משפטים רגילים, אלא הוא אינטימי יותר, נהיר יותר ואפילו זמין יותר ובוודאי ידידותי יותר למי שאינו משפטן.
