הליך גירושין הוא הליך מורכב מאוד, הכולל מספר הליכים ותהליכים שבני זוג צריכים לעבור או להסדיר, לשם פרידה סופית. למעשה, הליך גירושין הוא רק כותרת, משום שהליכי גירושין לא מתמצים רק בגירושין הנערכים בבית הדין הדתי, אלא גם בחלוקת הרכוש המשותף של בני הזוג וכן גם באמצעות הסדרת גובה דמי המזונות, משמורת הילדים ולעיתים גם בתביעות נוספות, כמו תביעות כתובה, שלום בית ועוד. בשל חשיבות הנושא, נסביר במאמר שלהלן מהו הליך גירושין, בצורה של שאלות ותשובות. אלו שאלות נפוצות מאוד, אשר אנו, עורכי דין לגירושין ומשפחה, נתקלים בהן לעיתים קרובות.
מה כולל הליך גירושין?
הליך גירושין הוא הליך אשר מביא את מערכת היחסים הזוגית, דהיינו – את הנישואין, לידי סיום. לכן, בעת גירושין על בני הזוג קודם כל להתגרש. גירושין במדינת ישראל נעשים על פי הדין הדתי–אישי של בני הזוג. כאשר מדובר ביהודים, קובע חוק שיפוט בתי הדין הרבניים (נישואין וגירושין), התשי"ג–1953, כי נישואין וגירושין בין ויהודים במדינת ישראל, ייערכו לפי דין תורה.
לכן, מי שמבקש להתגרש, צריך להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. זאת ועוד: במידה ולבני הזוג יש ילדים משותפים, הרי שיהיה עליהם להסדיר קודם כל את סוגיית משמורת הילדים, דהיינו – מי מההורים ישמש בתור משמורן בלעדי על ילדיו. כפועל יוצא, על בני הזוג להסדיר את סוגיית מזונות הילדים, שהרי אב חייב במזונות ילדיו באופן מוחלט מכוח הדין הדתי–אישי. אחרי כל אלו, ההנחה היא שבני הזוג במהלך הנישואין צוברים רכוש משותף, לרבות דירת מגורים, רכבים, תכשיטים, חסכונות ומניות ועוד ציוד גשמי ולא גשמי. לכן, בעת גירושין, על בני הזוג להסדיר את סוגיית חלוקת הרכוש המשותף שלהם.
איך מתגרשים?
כאמור, גירושין במדינת ישראל נערכים על פי הדין הדתי–אישי. באשר ליהודים, הרי שבן זוג המבקש להתגרש, יגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני האזורי. תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. לכן, יש לצרף כתב תביעה הכולל את מלוא הפירוט העובדתי הרלוונטי, אשר יש בו כדי ליצור למבקש הגירושין עילת גירושין (לדוגמא – עילת בגידה, מורדת, מעשה כיעור, מום או פגם גופני ועוד). לאחר הגשת התביעה, הצד השני לגירושין רשאי להתנגד לתביעה ואז יתקיים הליך גירושין בפני בית הדין, אשר במסגרתו כל אחד מבני הזוג ינסה להוכיח את צדקת טענותיו. לבסוף, במידה ותוכח עילת גירושין, יורה בית הדין על מתן גט.
איך מתגרשים בהסכמה?
בני זוג יכולים להתגרש בצורה קלה בהרבה, מבלי לנהל הליך גירושין מורכב וארוך בבית הדין הרבני. האפשרות הזו יכולה לבוא לידי ביטוי באמצעות עריכת הסכם גירושין. כאשר בני זוג מסכימים להתגרש, כל שעליהם לעשות, הוא לערוך הסכם גירושין בסיוע של עורך דין גירושין מוסמך ולהגיש את הסכם הגירושין לבית הדין הרבני. נעיר שבעת הגשת תביעת גירושין, יש לשאת בתשלום אגרה וכך גם במסגרת תביעה לאישור הסכם גירושין.
איזה בית משפט עוסק בענייני משמורת ורכוש?
ענייני משמורת ילדים וחלוקת רכוש בין בני זוג, נדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה. לאחרון יש סמכות לעסוק בתביעות העוסקות במחלוקות שהתגלעו בין בני משפחה, לרבות משמורת ילדים, מזונות (זאת סמכות מקבילה לבית הדין הרבני) וחלוקת רכוש בין בני זוג. עם זאת, נעיר שלבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לעסוק בתביעות לגירושין ונישואין, מאחר והסמכות לעסוק בהן, שמורה באופן בלעדי לבית הדין הרבני.
היכן מוגשת תביעת מזונות?
תביעת מזונות ניתן להגיש לבית הדין הרבני וגם לבית המשפט לענייני משפחה. הכלל קובע שאב חייב במזונות ילדיו באופן מוחלט, בכל הנוגע להוצאות השוטפות הנדרשות לגידול הילד, כלומר – הוצאות בסיסיות. חשוב להדגיש כי אין צורך להמתין עד לגירושין על מנת שהאישה תהיה זכאית לקבל מזונות בעבור ילדיה. ניתן כבר ברגע שהבעל עוזב את דירת המגורים המשותפת, לעתור לבית המשפט או לבית הדין הרבני בתביעה למזונות זמניים.
כיצד בית המשפט מכריע בענייני משמורת ילדים?
ככלל, לפי חזקת הגיל הרך, ילדים עד גיל 6 מועברים אוטומטית לידי אמם. עם זאת, בשנים האחרונות רואים יותר הורים המקיימים משמורת משותפת, או ילדים העוברים למשמורת של האב (כאשר הם מעל גיל 6 אלא בנסיבות חריגות), או אבות הנהנים מהסדרי ראיה מאוד רחבים (כלומר – זמנים שבהם ההורים שוהים אצל ההורה הלא משמורן). נעיר, כי משמורת ילדים מוכרעת לפי עיקרון בסיסי אחד והוא עיקרון טובת הילד.
לסיכום
הליך גירושין הוא הליך מאוד מורכב. לכן, אם בכוונתכם להתגרש, כדאי מאוד לפנות לעורך דין גירושין בעל ניסיון רב, אשר ייעץ וילווה אתכם במסגרת ההליך הזה.