הליך גירושין הוא הליך מורכב מאוד, שבנוי ממספר הליכי משנה. כעורכי דין לגירושין, אנו יודעים כמה ההליך מפחיד זוגות שלא מאושרים יחדיו, אך בשל הפחד, הם נרתעים מלעשות את המהלך, שבטווח הרחוק יסייע להם. לכן, מצאנו לנכון לחבר את המאמר שלהלן, אשר במסגרתו נשיב על מספר שאלות נפוצות הנוגעות להליך גירושין. כל זאת, נכתב לידיעתכן\ם ולנוחיותכן\ם, הגולשות והגולשים. נבקש להדגיש כי מאמר זה הוא מאמר כללי בלבד. אין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי.
מהו בעצם הליך גירושין?
הליך גירושין הוא בעצם כינוי כולל לגירושין בין בני זוג. ככלל, הגירושין נערכים בבית דין דתי. כאשר מדובר ביהודים, הרי שהגירושין נערכים בבית הדין הרבני. במקביל, בני זוג, צריכים להסדיר גם את סוגיית מזונות הילדים, משמורת הילדים וכן את אופן חלוקת הרכוש המשותף שלהם. גם את שאר הנושאים הנלווים לגירושין יש להסדיר והם לרוב נדונים בבית המשפט לענייני משפחה (למרות שניתן גם להסדירם בבית הדין הרבני). הליך גירושין סטנדרטי כולל בתוכו ארבעה שלבים: הסדרת הגט בפן הפורמאלי (כלומר – הגירושין). חלוקת האחריות ההורית על הילדים המשותפים – הסדר קביעת משמורת וחלוקת זמני השהייה. ענייני מזונות. חלוקת הרכוש המשותף.
מהו גישור גירושין?
כיום, ישנו חוק שמחייב זוגות עוד בטרם הם נוקטים בהליך משפטי, לפנות לגישור גירושין. מדובר בחוק הנקרא "החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה" (משנת 2016). כלומר, עוד בטרם הגשת תביעה לגירושין או עניינים נלווים (משמורת, מזונות או חלוקת רכוש) יש לקיים קודם הליך גישור. במסגרת הליך הגישור, בד"כ ינסו להביא את בני הזוג להסכמות. במידה ובני הזוג לא הצליחו להגיע לידי הסכמה, יש תקופת ביניים שבמסגרתה ניתן לפנות בתביעה לביהמ"ש.
נציין כי גם במסגרת וולונטרית אפשר לקיים הליך גישור בין בני זוג, לצורך חתירה להסכם גירושין, שיחסוך מבני הזוג הליכים משפטיים. נדגיש כי גישור נועד למזער את הנזקים. מדובר בהליך חלופי להליך המשפטי, שבו מבקשים מהצדדים להגיע לפתרון מוסכם ומקובל על הצדדים. נוסיף שבמקרים שבהם יש ילדים משותפים, ישנה חשיבות רבה עוד יותר להליך הגישור ולהסכמה, מכיוון שהיחסים המשפחתיים אינם מסתיימים במועד הפרידה או הגירושין: המשפחה נשארת, אולם המבנה משתנה.
מה חשוב לדעת על משמורת ילדים?
המושג "משמורת" אינו מופיע בחוק הישראלי, אלא מדובר במושג שהתפתח בפסיקה, על מנת לתאר את האופן שבו תתחלק אחריות ההורים. בישראל, שני ההורים הינם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם. המשמעות היא שכל החלטה מהותית בעניינו של הילד, תעשה בהסכמה משותפת של שני הוריו. בישראל קיימת חזקת הגיל הרך, אשר גורסת כי בהיעדר נסיבות חריגות, ילדים עד גיל 6 יהיו במשמורת אימם.
לרוב, ישנם שני סוגים של משמורת: השכיחה יותר – משמורת בלעדית, כלומר – הורה אחד (לרוב האם) מקבל את המשמורת הבלעדית, והוא אמון על הטיפול השוטף בילדיו. הסוג השני הוא משמורת משותפת, כלומר – שני ההורים נהנים ממשמורת שוות זמנים על ילדיהם. למעשה, לילדים יהיו שני בתים, וההורים לרוב יגורו בסמוך.
ענייני משמורת, מוסדרים ומוכרעים רק על בסיס עיקרון טובת הילד. ענייניי משמורת נדונים בבית המשפט לענייני משפחה, או בבית דין רבני – אם מגיש תביעת גירושין, כורך את תביעת המשמורת עם הגירושין.
איפה עדיף להגיש תביעת גירושין?
כל מקרה לגופו. מצד אחד, אפשר להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני ולכרוך אליה את שאר ענייני הגירושין. אין כלל אצבע. אפשר גם להגיש תביעת גירושין ובמקביל להגיש תביעות למשמורת ילדים, מזונות ורכוש – לבית המשפט לענייני משפחה. בכל מקרה, חשוב להיעזר בעורך דין גירושין ולבחור את הטקטיקה הנכונה לבני הזוג או ללקוח הרלוונטי. נעיר כי הגישה שלאבות (בעלים) טוב יותר לפנות לבית הדין, אינה נכונה, אלא מיתוס שיש לנפץ.
מזונות ילדים – מה חשוב לדעת?
אם זכאית למזונות עבור ילדיה, כאשר היא גרושה או פרודה מאבי הילדים. מזונות, הם בעצם תשלום קבוע המשולם על ידי האב לטובת ילדיו, לצורך הבטחת קיומם הכלכלי. בישראל, מזונות נפסקים מכוח הדין הדתי–עברי ולכן אב מחויב לשאת במזונות ילדיו (מזונות מדין חובה) ללא תלות ביכולתו הכלכלית. ניתן לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין, גם בתביעה למזונות זמניים, עד הכרעה סופית במזונות.
לסיכום:
גירושין ונישואין הם עסק מורכב בישראל, ולכן אנו נסיים את המאמר הזה בכך שנבהיר שתמיד חשוב להתייעץ עם עורך דין גירושין בעל ניסיון.
