זוגות חד מיניים אינם יכולים "להתגרש", משום שהם כלל אינם יכולים "להינשא". בישראל, נישואין וגירושין נעשים על פי הדין הדתי שחל על בני הזוג וכפועל יוצא, האפשרות להינשא עומדת רק לבני זוג שאינם מאותו המין. זאת והיות וההלכה הדתית כלל אינה מכירה במתכונת של נישואין בין זוגות חד מיניים.
עם זאת, קיימת מערכת דינים שלמה המתייחסת למערכת יחסים של בני זוג מאותו המין, לרבות במקרים שבהם בני זוג מאותו המין בוחרים להיפרד והכל כפי שיוסבר במאמר שלהלן:
זוגות חד מיניים – מי הם?
כשמם, בני זוג חד מיניים הם בני זוג שמורכבים מגבר וגבר או אישה ואישה, בניגוד למערכת המסורתית בזוגיות בין גבר לאישה בלבד. בני זוג חד מיניים אינם יכולים להתגרש או להינשא: ראשית, בשל העובדה שהמונחים נישואין וגירושין הם מונחים דתיים בכלל ולא מונחים חילוניים, כך שבכל מקרה בני זוג מאותו המין פטורים מחובת הגירושין ברבנות. שנית, בישראל אין אפשרות מעשית לערוך נישואין אזרחיים, למעט חריג שיוסבר בהמשך.
האם זוגות חד מיניים מקבלים הכרה במדינת ישראל?
מבחינת זכויות סוציאליות, מדינת ישראל מכירה בבני זוג מאותו המין. עם זאת, אין בישראל חקיקה רשמית שמבטאת את אותה הכרה. זו באה לידי ביטוי מחובות שהוטלו ע"י בתי המשפט וכן מכוחם של נהלים פנימיים של משרדי ממשלה. בין היתר, זוגות מאותו המין זכאים לאותן זכויות להם זכאים בני זוג "רגילים", לדוגמה, בקבלת משכנתא, בקבלת קצבאות, בכל הנוגע לירושות וצוואות, בכל הנוגע לביטוחי חיים (בן זוג חד מיני יכול לרשת או להיות מוטב בביטוח), להנחות בדיור או בארנונה בעת הצורך ובעוד שלל זכויות.
נעיר, כי היעדר ההכרה הפורמאלית, דהיינו החוקית, נובע ככל הנראה מחוסר הסכמה של המחוקק ושיתוק מערכות השלטון בכל הנוגע ליחסי דת ומדינה. עם זאת, נראה שעם השנים חלה התקדמות משמעותית בנושא, בשים לב לכך שבעבר קיום יחסים חד מיניים אף היווה עבירה פלילית (שכמובן בוטלה לימים).
האם בני זוג מאותו המין יכולים לקבל תוקף פורמאלי לזוגיותם?
התשובה חיובית. בעבר לא הייתה אפשרות כזו, עד אשר בית המשפט העליון קבע, כי לצורך רישום במרשם האוכלוסין, גם בני זוג מאותו המין, אשר נישאו במדינה זרה המכירה בנישואין חד מיניים, יוכלו להירשם במרשם האוכלוסין של משרד הפנים. כך שכיום, בני זוג שנישאו במדינה זרה (כלומר בני זוג מאותו המין), יוכלו לגשת למשרד הפנים, לערוך כאמור את הרישום. מדובר ברישום תקף ורלוונטי לכל דבר ועניין והוא מהווה ראיה לזוגיות בפני כל רשות ממשלתית.
לחלופין, יוער ויודגש כי בני זוג מאותו המין יכולים לקיים חיים משותפים במתכונת של ידועים בציבור, דהיינו לחיות יחדיו, לקיים משק בית משותף וגם לקבל הכרה פורמאלית בתור ידועים בציבור לכל דבר ועניין. גם אז, יכולים בני זוג בנסיבות כאלו ליהנות מכל זכות סוציאלית או זכות המוענקת ע"י המדינה, בדומה לבני זוג רגילים.
האם בני זוג חד מיניים יכולים לחתום על הסכם ממון?
התשובה חיובית. בין אם בני זוג מאותו המין נישאו במדינה זרה ונרשמו במדינת ישראל ובין אם הם חיים בתור ידועים בציבור, בוודאי שהם רשאים גם לחתום על חוזה חיים משותפים וכן על הסכם ממון. בדומה להסכם ממון שנחתם בין בני זוג רגילים, הרי שבני זוג מאותו המין יכולים לאשר את הסכם הממון בפני בית המשפט לענייני משפחה ובעת פרידה לפעול מכוחו.
איזו ערכאה משפטית עוסקת במחלוקות בין זוגות חד מיניים?
ישנה ערכאה אחת שאמונה על פתרון מחלוקות בין בני זוג מאותו המין והיא בית המשפט לענייני משפחה.
הקמת משפחה ע"י זוגות חד מיניים – האם אפשרי?
אין כל מניעה שמוטלת על בני זוג מאותו המין בכל הנוגע להקמת משפחה. בני זוג מאותו המין יכולים לאמץ ילדים, הם יכולים להיעזר בשירותיה של אם פונדקאית וכן לקבל תרומת זרע (זו אופציה ששמורה לזוגות של שתי נשים – מבחינה ביולוגית כמובן).
האם זוגות חד מיניים יכולים להיות חבים במזונות?
התשובה חיובית. אומנם, חיוב במזונות מוטל מכוח הדין הדתי, אך פסיקת בתי המשפט קבעה, כי בכל הנוגע לחובת מזונות בין בני זוג חד מיניים, הרי שבמקרים אשר בהם אין אפשרות להטיל חובת מזונות מכוח הדין הדתי, יש להטיל "חובה אזרחית" לשאת במזונות. לשם כך, בית המשפט לענייני משפחה בוחן את החובה החוזית בין בני הזוג, אשר מכוחה הוא עשוי להטיל חובת תשלום.
