תביעה למדור ספציפי ניתן להגיש הן בתביעת שלום בית, שתוגש לבית הדין הרבני, והן במסגרת תביעת מזונות אישה. המונח 'מדור' מתייחס למעשה למגורים, כלומר – לבית שבו חיו בני הזוג יחד, שבו קיימו אורח חיים משותף, פיתחו תא משפחתי וחיו כמשפחה לכל דבר ועניין.
על מנת להגיע לתביעת מדור ספציפי, ישנה דרך ארוכה ומורכבת. על מנת להבין את הדרך על הצד הטוב ביותר, עלינו תחילה להבין כיצד מתנהל הליך הגירושין, לאיזו ערכאה פונים בעת הגירושין, ולאחר מכן נבין מתי רלוונטי לפנות לתביעת מדור ספציפי.
במאמר זה נתמקד בהליך תביעת המדור הספציפי הנתון לזכותה של האישה. תחילה, כאמור, נציג מהו הליך הגירושין וכיצד הוא מתנהל, כמו גם נדון בערכאה הרלוונטית לגירושין ולבסוף נציג את תביעת המדור הספציפי. כל זאת נעשה ונכתב עבורכם/ן, קוראים וקוראות. יובהר כי אין לראות במאמר זה כתחליף לייעוץ עם עורך דין מומחה בתחום דיני המשפחה.
הליך הגירושין – כיצד?
הליך גירושין הוא בעצם "תביעת גירושין", שכן כדי להתגרש, יש להוכיח אחת מעילות הגירושין המוכרות במשפט העברי, שביניהן: אלימות, אי קיום או אי סיפוק צרכים מיניים, עקרות (במקרים מסוימים), מעשה כיעור או מעשה זנות, אי התאמה ועוד. התפיסה הדתית רואה בערך המשפחה כערך מקודש שיש לשמור עליו מכל משמר, לכן לא ניתן להתגרש בקלות, ובניגוד לתפיסה הרווחת, תביעת גירושין היא למעשה תביעה לכל דבר ועניין, תביעה שאותה יש להוכיח. נוסיף כי הליך הגירושין הוא כר פורה למריבות ולמלחמות בלתי מתפשרות, מתישות, וגם – בין היתר – מאוד יקרות. באופן שכיח למדי, לצערנו, במקרה של גירושין, בני הזוג שוכחים לפתע כי הם אינם מתגרשים משותף לדירה, אלא הם מתגרשים מאדם שעמו הקימו תא משפחתי, עמו חלקו חיים, לפעמים חיים שלמים.
במדינתנו, הדין הדתי הינו הדין המנחה את העניינים שבינו לבינה. מכאן, שעל פי ההלכה היהודית, גירושין בין בני זוג, הם אופציה אחרונה בהחלט. כלומר, לפני שבית הדין הרבני יאשר את גירושי הזוג וייתן גט, יפעל האחרון על מנת לגשר בין בני הזוג ולהביאם לכדי חזרה מרצונם להתגרש. ניהול תיק גירושין תלוי לרוב בבני הזוג, אך לא רק. כיום גם יש מחסור בדיינים בכל בתי הדין הרבניים. עם זאת, פרק הזמן הממוצע לניהול הליך גירושין, יכול לנוע בין שנה לשנתיים, אך זאת רק במקרים שבהם לא מוגשות בקשות ביניים ובני הזוג אינם מעוניינים 'להתנקם' אחד בשני. כמובן שאפשר לקצר את ההליך ולהתגרש בהסכמה.
טריבונל שיפוט בהליכי גירושין:
סמכותו של בית הדין הרבני מוקנית על פי חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), תשי"ג– 1953 (להלן: "חוק בתי הדין הרבניים"). בית הדין הרבני פוסק הלכות על פי הדין העברי הישן. בני זוג יהודים, שהתחתנו תחת דת משה וישראל, ובבוא היום פניהם מועדות לכדי גירושין, יחויבו לבצע את ההליך האמור בבית הדין הרבני.
זאת – מהסיבה הפשוטה, כי בית הדין הרבני מחזיק בסמכות בלעדית לעסוק בנושא הגירושין בין בני זוג יהודים. אלא שגם בהגיעם לפתחו של בית הדין הרבני, הוא לא בקלות יאשר את הגירושין, וזאת בשל פעולתו על פי עיקרון העל, שהוא שמירה על שלום הבית. לפיכך, כאשר זוג הנשוי כדת משה וישראל, מגיע לבית הדין הרבני בבקשה להתגרש, בית הדין יפעל במספר דרכים ראשוניות, על מנת לנסות לשמר את מערכת היחסים וכן לעזור לבני הזוג להתגבר על הקשיים העומדים לפניהם, ללא גט. בדרך כלל בית הדין הרבני יוביל את בני הזוג להליך שלום בית.
תביעת מדור – כיצד?
תביעת מדור ספציפי הינה תביעה המוגשת על ידי האישה, למדורה. הכוונה של "מדור" היא למגורים. כלומר, בעת הגשת תביעת מדור ספציפי, תובעת האישה את זכותה למגורים. במסגרת חובת הבעל לאשתו, על פי ההלכה היהודית, עליו לדאוג לרווחתה, לכלכלתה, למזונותיה וכן למגורים (כלומר – מדור). החיוב הוא לפי רמת החיים של בני הזוג, כפי שנאמר – "עולה עמו ואינה יורדת". רוצה לומר, רמת החיים שאליה הורגלה האישה בעת נישואיה לגבר, הינה רמת החיים אשר תקבל ותחייה גם במידה והתגרשה מבעלה, וזאת בשל חובותיו של הגבר לאשתו.
חשוב להבהיר כי תביעת מדור ספציפי הינה תביעה הרלוונטית לאישה בלבד, שאותה תוכל האישה להגיש כחלק מתביעת שלום הבית. בתביעת שלום הבית, בעצם מראה האישה כי אין בכוונתה או ברצונה להתגרש מבעלה, ולכן היא מגישה תביעת מדור, מתוך דאגה למגוריה. לחילופין, תוכל האישה להגיש את תביעת המדור הספציפי כחלק מתביעת מזונות האישה, שלהם היא ראויה.
קבלת תביעת מדור ספציפי, למעשה נותנת לאישה את הזכות למגורים, באותו בית שבו חיה יחד עם בעלה עד למועד 'פירוק' הנישואין. כל עוד תביעת המדור עומדת בעינה, אין באפשרותו של הגבר לעשות דבר בנידון, רוצה לומר – הגבר אינו יכול להוציא את האישה מהבית.
