מהי סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה

רוב אזרחי ישראל מכירים את תחום דיני המשפחה אך ורק בהיבטים של נישואין וגירושין וכן מכירים, בעיקר, את בית הדין הרבני. אך תחום דיני המשפחה מורכב גם מנושאים רבים ועשירים לעייפה, אשר כלל לא נוגעים לבית הדין הרבני, אלא נדונים בפני בית המשפט לענייני משפחה, אשר לו סמכויות רבות. מהן סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה? מה תפקידו?. על כך, במאמר שלהלן.

מדוע הוקם בית המשפט לענייני משפחה?

בשנת 1995 הוקם בישראל בית משפט לענייני משפחה, לאחר עבודה רבת שנים של וועדה שבראשה עמד כב' השופט (ז"ל) שינבוים. הוועדה המליצה על הקמת בית משפט מיוחד, שיתמחה בתחום דיני המשפחה באופן ספציפי, ויכלול גם סדרי דין שונים, שתואמים יותר סכסוכים משפחתיים, לעומת סכסוכים אזרחיים אחרים. מסקנות הוועדה אומצו לאחר מספר שנים.

בשנת 1995 הוקם בית המשפט כאמור, וגם חוקק חוק בתי המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה- 1995 (להלן: "החוק"). החוק קובע כי שופט יתמנה לכהן כשופט בבית המשפט לענייני משפחה אך ורק אם יש לו ניסיון ספציפי בנושא. עוד קובע החוק, כי דיונים במסגרת בית המשפט לענייני משפחה, יתקיימו בדלתיים סגורות.

מהן סמכויות בית המשפט לענייני משפחה?

סמכויות בית המשפט לענייני משפחה, הן לדון בעניינים משפחתיים בין בני משפחה. החוק קובע כי בן משפחה, לצורך תחולת החוק, הוא בן זוג, לרבות ידוע או ידועה בציבור, בן זוג לשעבר, זוג נשוי לשעבר וכן אב, אם, אח, אחות, נכדים, הורים וילדים מאמצים או מאומצים.

יודגש, כי כאשר מדובר בסכסוכים בין בני זוג לשעבר, לרבות נשואים, על הסכסוך להיות קשור לנושא הנובע מהקשר הזוגי שהתקיים ביניהם. כך שסכסוך לדוגמא בגין בעלות במניות בחברה, שאין לו קשר למערכת היחסים הזוגית, יכול להתנהל גם בבית המשפט האזרחי, ולא בהכרח בבית המשפט לענייני משפחה.

לעניין סמכויות בית המשפט לענייני משפחה, לאחרון סמכות לדון למשל: בענייני אימוץ, פונדקאות, שמות, אפוטרופסות, סכסוכים עסקיים בין בני משפחה, תביעות משמורת במסגרת הגירושין, תביעות מזונות במסגרת גירושין, ענייני ירושה, ענייני קביעת גיל, יחסי ממון בין בני זוג, התרת נישואין ועוד.

האם בית המשפט לענייני משפחה רשאי לעסוק בענייני נישואין וגירושין?

התשובה היא כן ולא. נסביר: בישראל ענייני נישואין וגירושין מצויים אך ורק בסמכות בית הדין הרבני או בית דין דתי רלוונטי. לאמור, הדין האישי- דתי של אזרחי ישראל הוא הדין שיחול בענייני נישואין וגירושין. כלומר, אם מדובר בזוג ישראלי מן העדה הדרוזית, אז מי שידון בנישואיהם או גירושיהם חלילה, יהיה בית דין דתי דרוזי. מכאן, שלבית המשפט לענייני משפחה אין סמכות לדון בענייני נישואין וגירושין. עם זאת, בסמכותו לדון בכל דבר שסובב את ענייני הגירושין, לדוגמא: משמורת ילדים, מזונות (שיש לגביהם אגב סמכות גם לבית הדין הדתי), חלוקת רכוש בין בני הזוג וכך הלאה.

מה הדין כאשר אין לבני הזוג אותו דין אישי? לדוגמא, יהודי ומוסלמית? במקרה כזה לא יוכלו בני הזוג להינשא באמצעות הדין הדתי, היות ואף דין דתי לא מכיר בנישואי תערובת (של בן דת אחת לבת דת אחרת). במקרה כזה, יכולים בני זוג להינשא במדינה זרה ולהירשם כזוג נשוי במשרד הפנים. אך כיצד הם יתגרשו? באמצעות הליך הנקרא "התרת נישואין", תביעה כזו כן מצויה בסמכות בית המשפט לענייני משפחה.

כיצד מתנהל דיון בבית המשפט לענייני משפחה?

בית המשפט לענייני משפחה עוסק בעניינים הנוגעים לצנעת הפרט, דהיינו ענייני משפחה שהם עניינים אישיים בלבד ואינם נוגעים לרוב לכלל הציבור. עם זאת, הליכים המתנהלים בבית המשפט לענייני משפחה מתפרסמים, אך ללא כל פרט מזהה של בעלי הדין, למעט בענייני ירושה שלא בנוגע לסכסוך משפחתי (בחריגים מסוימים). כמו כן, סדר הדין בבית המשפט לענייני משפחה אינו דומה לסדר הדין בבתי משפט אחרים.

סעיף 8 לחוק קובע, כי לבית המשפט לענייני משפחה סמכות לחרוג מדיני הראיות וסדר הדין, כאשר זו הדרך הנכונה ביותר לעשיית צדק בנסיבות העניין הנדון. הוראה זו תואמת גם את הרציונל של תחום דיני המשפחה ושל הקמת בית משפט זה: הרי אין בית המשפט לענייני משפחה עוסק בסכסוכים עסקיים, אלא בבני משפחה, שהם האנשים המוכרים והקרובים לנו ביותר – לכאורה.

האם אפשר לערער על פסקי דין שניתנו בבית המשפט לענייני משפחה?

התשובה היא חיובית. בית המשפט לענייני משפחה, כאמור, הוא בית משפט השלום. לכן, על החלטותיו או על פסקי דין שניתנים על ידו, אפשר לערער בזכות לבית המשפט המחוזי. כמו כן, על פסיקת בתי המשפט המחוזיים בענייני משפחה, אפשר לערער לבית המשפט העליון.

השאר תגובה

דילוג לתוכן