כל אדם שזכה להיות בחתונה, יוכל להעיד על הסיטואציה שבה במעמד הנישואין, הבעל לעתיד חותם על הכתובה תוך אזכור סכום כספי גבוה מאוד, במקרה שבו יגרש את אשתו. ברוב המקרים, הבעל כותב את הסכום הגבוה כדי להרשים או כדי "לצחוק" על הסיטואציה. ברם, כתובה היא בוודאי לא עניין של מה בכך, שהרי בשלב הגירושין יכול הגבר למצוא את עצמו חייב בסכום הכתובה (גם כאשר ננקב בה סכום גבוה מאוד), בתוספת ריבית והצמדה. על כך, במאמר הבא:
מהי כתובה?
כתובה היא למעשה שטר או מסמך משפטי, שמחייב כל אדם החותם עליו. תכליתה של הכתובה – התחייבות, שהבעל מעניק לאישה שבמידה ו"יגרש" אותה (כלשון ההלכה היהודית), יהיה עליו לשאת בסכום כספי שיסייע לה בהמשך חייה. הכתובה, אגב, אינה הדדית אלא חד צדדית לחלוטין ולא מטילה חובה על האישה.
הבעל, בהליך הנישואין, מתחייב לדאוג לאשתו כלכלית, לקיים עמה יחסי מין, לדאוג לקורת גג מעל ראשה והכל בהתאם ליכולותיו הכלכליות. מכאן, שכאשר גבר כותב במעמד הנישואין סכומים אסטרונומים (כגון: מיליון שקלים ומעלה), כדאי לקחת בחשבון שהוא עשוי למצוא את עצמו חייב את הסכום הנקוב בכתובה לאישה, בעת גירושין.
לצערנו, רבים מגלים זאת רק בדיעבד. כאן, בנקודה זו, נדגיש שוב, כי כתובה אינה שונה מהסכם לרכישת רכב או מהסכם לנטילת הלוואה מהבנק. דהיינו – מדובר בהסכם מחייב לכל דבר ועניין.
כיצד מגישים תביעת כתובה?
בעת גירושין, יכולה האישה להגיש תביעת כתובה לבית הדין הרבני. מדובר בתביעה לכל דבר ועניין והבעל צריך להתגונן מפניה. בין היתר, יכול הבעל לטעון טענות משפטיות, כגון: טעות, הטעיה או קיומן של עילות דתיות שמאפשרות לו להתגרש מהאישה, מבלי להעניק לה את כתובתה (כפי שיפורט בהמשך).
ככל שבית הדין הרבני מצא כי אין עילות השוללות מהאישה את כתובתה, אזי הוא (בית הדין) עשוי לחייב את הבעל בסכום הכתובה. נציין, כי על מנת שבית הדין ימצא כי אכן יש לחייב בסכום הכתובה, יהיה עליו להכריע מי באמת אשם בגירושין.
עם זאת, פסקי דין רבים של בתי הדין הרבניים, לרבות בית הדין הרבני הגדול, מצאו כי אין לאפשר חיוב הבעל בסכום כתובה לא מידתי (לדוגמא, כאשר באמת מדובר בסכומים של מיליוני שקלים). לרוב, כתובה סבירה נעה בסכומים של מאה אלף שקלים ומעלה, אך לא יותר ממאתיים אלף שקלים. זהו, לרוב, התחום הנפסק ע"י בית הדין הרבני. נזכיר גם, כי ענייני נישואין וגירושין בין יהודים בישראל נדונים בפני בית הדין הרבני, שכן הדין האישי הוא שחל על בני הזוג בנושא גירושין. לכן, תביעת כתובה היא עניין הנוגע לגירושין. לכן, רק לבית הדין הרבני הסמכות לדון בו.
כיצד מוכיחים תביעת כתובה?
כדי להוכיח את הסכום הנקוב בכתובה, על האישה להציג את הכתובה המקורית. עם זאת, היו בעבר מקרים שבהם בתי הדין *כן* פיצו נשים במסגרת תביעות כתובה, גם אם לא הוצגה הכתובה המקורית, במקרים אלו, נפסקו לרוב פיצויים נמוכים יותר מהנקוב.
איזה סכום כדאי לקבוע בכתובה?
מדובר בשאלה שעולה לעיתים תכופות באתר שאלות בנושא גירושין. התשובה (הכללית, יש להדגיש) היא כדלקמן: דומה שבעת חתונה הכל נראה לנו ורוד. אנו לא מאמינים/חושבים שנתגרש, חלילה. אבל, לעיתים המציאות יכולה להתהפך ולהשתנות ללא היכר. לכן, בעת עריכת טקס נישואין, ניתן לכתוב סכום מכובד בכתובה, אך רצוי לבחור בסכום סביר ומידתי, שגם אפשר יהיה לעמוד בו.
האם אישה יכולה לאבד את הכתובה?
התשובה חיובית. ישנן עילות גירושין בדין העברי, שקיומן מביא לכך שהאישה לא תהיה זכאית לכתובה. בין המקרים:
אישה שזנתה: הכוונה היא למקרים שבהם סיבת\עילת הגירושין היא בגידה מוחלטת של האישה, דהיינו קיום יחסי מין עם גבר אחר בתקופת הנישואין.
מעשה כיעור: מעשה כיעור אינו בגידה מצד אחד. דהיינו, אין מדובר בקיום יחסי מין. מנגד, מעשה כיעור כן מגלם עשיית מעשה או מעשים לא ראויים שנעשים עם גבר אחר, כגון: התרועעות עם גבר אחר, מגע מיני (לא קיום יחסי מין מלאים) עם גבר אחר ועוד. גם במקרים כאלו, האישה לא תהיה זכאית לכתובה.
עבירה על הדת היהודית: אישה ש"חוטאת" לבן זוגה (לדוגמא – עוברת על הדת בחילול שבת, או נוהגת בצורה לא ראויה כלפי בעלה בפרהסיה ומקללת אותו), היא אישה שעפ"י ההלכה עוברת על הדת היהודית. לכן, במקרים כאלו היא אינה זכאית לכתובתה.
לסיכום:
לסיכום נזכיר שתי עובדות. האחת, היא שרצוי לכתוב סכום נורמאלי בכתובה. השנייה, היא שככל שאתם מצויים בהליך גירושין, רצוי מאוד להיעזר בשירותיו של עורך דין.