שאלה שנשאלת לעיתים תכופות ע"י אנשים המצויים בהליך גירושין או לקראת הליך גירושין, היא שאלת המשמורת המשותפת, מזונות וההלימה בין השניים. השאלות בנושא רלוונטיות מאוד, משום שקיים קשר הדוק בין שיעור המזונות לבין קיומה של משמורת משותפת. אך מהי משמורת משותפת? מה היתרון שלה ומה החיסרון שלה? על כך, במאמר הבא.
מה ההבדל בין הסדר ראיה למשמורת משותפת?
בניגוד לסברה של רבים, עצם העובדה שאב מטפל בילדיו במשך יומיים בשבוע ובכל סוף שבוע שני, לא יוצרת "משמורת משותפת", אלא מדובר בהסדר ראיה. זהו, לרוב, המנגנון המקובל עליו מסכימים בני זוג הכורתים ביניהם הסכם גירושין, או בני זוג המקבלים את הכרעת בית המשפט בנושא.
בניגוד להסדר ראיה, משמורת משותפת היא משמורת שמתחלקת באופן שווה בין ההורים. כמו כן, משמורת משותפת מטילה על שני ההורים נטל השווה בכל רגע. לדוגמא, כאשר בין ההורים קיים הסדר ראיה, האב לא חייב לשמור על ילדיו ביום שבו הטיפול בילדים לא מוטל עליו (הוא רשאי כמובן לעשות כן, כי בכל זאת אב הוא תמיד אב). אך כאשר מדובר במשמורת משותפת, האב כן יהיה מחויב לעשות כן.
במהלך השנים האחרונות, הפכה האפשרות לקיים משמורת משותפת לעניין מאוד שכיח וגם מאוד פופולארי. הסיבות לכך הן שינויים בתפיסת המשפחה ובכלל זה שינויים בתפיסת תפקידו של האב במסגרת חיי המשפחה. שינויים אלו מביאים אבות רבים לרצות ליטול חלק שווה בגידול ילדיהם גם לאחר גירושין.
מי מחליט האם תהיה משמורת משותפת או הסדר ראיה?
דרך המלך היא להגיע להסדר עם בן או בת הזוג בנושא. ככל שבני הזוג אינם יכולים להסכים בעניין משמורת הילדים וגם בעניין המזונות, הם רשאים להגיש תביעת משמורת לבית המשפט לענייני משפחה, או לכרוך את התביעה במסגרת תביעת גירושין לבית הדין הרבני.
עם זאת, כדי להביא להכרעה בעניין קיומה של משמורת משותפת, יש לדרוש זאת, בין אם במסגרת תביעה משפטית ובין אם בהסכם. כמו כן, ככל שהנושא יידון בפני ערכאה שיפוטית, תיתכן גם חוות דעת של עובד סוציאלי בנושא, אשר יבחן את יכולת ההורים לשמש כהורים במשמורת משותפת וכן את טובת הילד.
מהי חובת תשלום מזונות?
במסגרת דיני המשפחה בישראל, בכל הנוגע לנישואין וגירושין מכוח הדין הדתי-אישי שחל על בני הזוג, חלה חובה לשאת בתשלום מזונות. חובה זו מוטלת על הגבר וזאת כאמור מכוח הדין הדתי-עברי. חובת התשלום במזונות היא מנדטורית ולא ניתנת לשינוי ואפילו אם קיים קושי כספי, עדיין מוטלת חובה מינימאלית.
כמו כן, יוער שחובת תשלום המזונות לא מתבטלת בעת קיומה של משמורת משותפת. אומנם, אבות שמקיימים משמורת משותפת מקבלים הפחתה בשיעור דמי המזונות, אך מדובר בהפחתה של עד 20% ולא מעבר.
מה היתרון במשמורת משותפת?
מכאן נשאלת השאלה: מהם היתרונות בקיומה של משמורת משותפת?
(1) קשר קרוב עם הילדים – אבות שמקיימים משמורת משותפת שומרים על קשר רגשי וקרוב יותר עם ילדיהם ונוטלים בהכרח חלק ניכר יותר בחייהם ולכך יתרונות לא רק לאב אלא גם לילדים שזוכים לאב במשרה מלאה, זאת להבדיל מהסדרי ראיה. (2) שיעור מזונות נמוך: כאמור, בהתקיים משמורת משותפת, זוכה האב להפחתה מסוימת בשיעור דמי המזונות. אך הפחתה זו היא בבחינת אליה וקוץ בה, משום שמצד שני האב נושא בנטל כספי שוטף גדול יותר, שבא לידי ביטוי באופן טבעי, משום שהילדים מטופלים על ידו במשך זמן רב יותר במהלך השבוע. כך שההפחתה בשיעור דמי המזונות, יכולה גם להיות מעין חיסרון. (3) הפחתת הקושי לאחר הגירושין: בהתקיים משמורת משותפת, הילדים זוכים לבית חם ולבית, הדומה במקצת לבית אליו התרגלו במהלך חיי הנישואין. לכך יש השפעה חיובית מאוד על הילדים ויש בכך גם סיוע בטיפול בקושי, המאפיין ילדים במהלך הגירושין.
מה החיסרון במשמורת משותפת?
למשמורת משותפת יש גם חסרונות שלא בהכרח נוגעים לכל אב ואב, אך מדובר בחסרונות שמחייבים שיקול דעת וחשיבה עמוקה, לפני שמחליטים לפנות לאפיק של משמורת משותפת. לדוגמא:
(1) משמורת משותפת מחייבת זמינות: בניגוד להסדרי ראיה, אב שמקיים משמורת משותפת אינו יכול להתגורר במרחק גדול מבית אמם (גרושתו), מה שלעיתים יכול לפגוע ביכולתו לפתוח פרק ב' בזוגיות בחייו או לפגוע לעיתים בקריירה (לדוגמא במקרים בהם מוצעת לאב עבודה טובה במרחק גדול מידי שמחייב מעבר דירה). (2) הוצאות כספיות גבוהות: כאמור, אומנם קיימת הפחתה בשיעור מזונות, אך שיעור ההוצאות השוטפות עשוי לגדול, בהתקיימה של משמורת משותפת, כפי שהוסבר לעיל.