מזונות ילדים

תמש (ב"ש) 33878-05-14 ת.א נ' א.א.

המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין חיה לזר נוטקין

הסמכות לדון בתביעה למזונות ילדים נתונה לביהמ"ש לענייני משפחה. ביה"ד הרבני יוכל לקנות סמכות לדון במזונות ילדים, רק בהינתן הסכמת שני הצדדים.

מהי תביעת מזונות? קטין זכאי למזונות מהוריו (מזונות ילדים), גם כאשר הוריו אינם נשואים זה לזו או כאשר אביו של הקטין חי עם אישה אחרת או נשוי לאישה שאינה אמו של הקטין.

מי זכאי לדמי מזונות? קטין (ילד עד גיל 18) שהוריו אינם משלמים את ההוצאות עבור צרכי מחייתו.

ילד שעבר את גיל 18, בתקופת שירות חובה או שירות לאומי, זכאי למזונות מופחתים.

מדובר בנושא שנוי במחלוקת, בין אם הצדדים תובעים בבית המשפט, בין אם הם מנסים להגיע להסכם גירושין ובין אם במסגרת הליך גישור. כאשר קובעים בסוגיית המזונות, בית המשפט לוקח בחשבון את טובת הילדים ואת צרכיהם הבסיסיים. בית המשפט בוחן את הכנסות ההורים ובהתאם לכך קובע כיצד יחולק הסכום.

דמי המזונות עלולים להיות מושפעים מהשכר של הצדדים וכך גם זמני השהות של הילדים. מזונות הילדים הם זכותו של הילד ולא של ההורה. לכן, בית המשפט מתחשב בטובת הילד. כאשר הורים אינם חיים ביחד, אחד ההורים ישלם להורה שבחזקתו נמצאים הילדים במשמורת.

עובדות המקרה:

במסגרת הליך תמ"ש (ב"ש) 33878-05-14 שנערך בבית המשפט השלום בבאר שבע, דובר על שתי תובענות, אחת מהן בעניין המזונות. אם לבנים בגילאים: 12 שנים, 10 שנים ו-4 חודשים, 7 שנים וחודשיים, הגישה שתי תובענות. האם עובדת כמזכירה רפואית. האב עצמאי בתחום הייעוץ ההוליסטי. בעבר, היה גם שותף בעסק לעבודות דפוס. הצדדים יהודים ונישאו כדת משה וישראל. הצדדים התגרשו והם מתגוררים נפרד.

האם מתגוררת עם הקטינים בדירה שכורה בדמי שכירות של 2,900 ₪ לחודש ואילו האב מתגורר עם בת הזוג וילדיה בדירתה של בת הזוג. באשר לתובענת המזונות, בכתב התביעה, האם דורשת חיוב האב במזונות, לטובת כל אחד מהקטינים, בסך 1,700 ₪ בחודש (5,100 ₪ לחודש), בתוספת הוצאות מדור בסך 4,960 ₪ לחודש, מחצית הוצאות חינוך והוצאות רפואיות חריגות עבור הקטינים וכן דמי טיפול בסך 500 ₪ לחודש עבור הקטינים.

פסיקת בית המשפט:

בית המשפט לענייני משפחה פסק כי האם היא הדומיננטית בחיי הילדים. באשר להכנסותיהם של ההורים, נראה כי האב אינו המפרנס היחיד והוצאות מחייתו לא נופלות רק על כתפיו. בית המשפט סבור כי לאב ישנו פוטנציאל להכנסה גבוהה יותר מזו שהציג בהצהרותיו. כמו כן, בית המשפט לא ראה מקום לקבוע כי לקטינים ישנם צרכים העולים על הצרכים ההכרחיים של קטין. לגבי המזונות, יש לאפשר את קיומם של הקטינים בכבוד, תוך הענקת סכומים מספיקים להם וכן להוריהם, בשביל לחיות בכבוד. אי לכך, בית המשפט מביא בחשבון את פערי הכנסותיהם השונות של הצדדים, על מנת לאפשר גם לאב לחיות בכבוד מינימלי. בית המשפט מעניק סכום מזונות על סך של 3,600 ₪ לחודש ואחריות הורית משותפת. לסכום זה יתווספו חיובים במחצית ההוצאות רפואיות החריגות וכן במחצית הוצאות החינוך של הקטינים, שבהם יישא האב. ביהמ"ש סבור כי סכום המזונות הזמניים משקף את האיזון הראוי לכלל המשתנים, גם בראי הדין הנוהג והנסיבות הקיימות. בית המשפט שוכנע כי "פסיקת מזונות גם בראי הדין הנוהג היום, איננה בגדר נוסחה חשבונית גרידא… הזדקקות לנוסחה חשבונית כפוסקת הבלעדית לעניין המזונות עלולה להחטיא את תכליתם העיקרית – והיא לאפשר קיומם של הקטינים בכבוד, תוך הותרת סכומים מספיקים (ולו מינימליים) לקיום בכבוד גם להוריהם."

סיכום:

עד לאחרונה, אופן תשלום המזונות לא היה בהיר למדי, כאשר ישנה משמורת משותפת אצל הצדדים. במסגרת הליך בע"מ 919/15 פלוני נ' פלוני, בית המשפט העליון קבע הלכה חדשה, לפיה חלוקת המזונות תיעשה לפי יכולתם הכלכלית של הצדדים, בהתחשב במקור הכנסותיהם וכן בהתחשב בחלוקת זמני השהות של הילדים אצל ההורים. עם זאת , נפסק כי ההלכה שנקבעה על ידי בית המשפט, כפופה לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.