רבים מאתנו צפו בתרחיש הבא בסרטים: אדם מסוים חותם על צוואה שלא באמת מרצונו, מה שמביא בהמשך, לאחר מותו של אותו אדם, למחלוקות עזות לגבי הצוואה והירושה שאמורה להתקבל מכוחה. גם במציאות עלולות להיווצר סיטואציות כאלו ולכן נשאלת השאלה: כיצד אפשר לבטל צוואה? אילו טענות ניתן לטעון לשם כך? מהו ההליך המשפטי, שבו יש לנקוט? על כל השאלות האלו – נענה במאמר שלהלן.
מהי צוואה?
בעת חייו של אדם, הוא רשאי לצוות מה יעשה ברכושו לאחר מותו וכן, להורות מה ייעשה בגופתו. הדין המסדיר את דיני הצוואות בישראל הוא חוק הירושה, התשכ"ה- 1965 (להלן: "חוק הירושה"). חוק הירושה מגדיר, כיצד אפשר לחתום על צוואה כדין, כיצד אפשר לאשר/להתנגד לקיום צוואה ועוד.
כמו כן, כבר בפתח הדברים נעיר, כי ישנם שני כללים בסיסים הנוגעים לעריכת צוואה: האחד – אדם אינו יכול לכלול בצוואה רכוש שאינו שייך לו. השני – אדם שכותב צוואה יכול לבטלה, כל זמן שהוא בחיים.
צוואה יכולה להיחתם במספר דרכים:
צוואה בכתב יד: צוואה כזו יכולה להיחתם ע"י מי שמצווה אותה. עליה לשאת תאריך כתיבה, או אז היא תהיה קבילה לכל דבר ועניין.
צוואה שנעשית בפני עדים: גם על צוואה כזו יש לחתום בכתב יד ולכלול בה את תאריך כתיבתה. בנוסף, יש לכלול את פרטי שני העדים, שחזו בעת כתיבת הצוואה. גם צוואה כזו תהיה רלוונטית וקבילה בעת מותו של המצווה.
צוואה בפני רשות: חוק הירושה מאפשר למצווה לחתום על צוואה בפני איש רשות, בין אם מדובר ברשם הירושות או בית המשפט. צוואה כזו תישמר ע"י הרשות שבה ניתנה הצוואה. לאחר מותו של המצווה, ייעשה בצוואה שימוש.
צוואה בעל פה: גם בעל פה אפשר לחתום על צוואה, אך אפשרות זו שמורה רק לנסיבות, שבהן המצווה עתיד למות בכל רגע נתון. במקרה כזה, יכול אותו אדם (דהיינו – המצווה) לומר את צוואתו בעל פה, בפני שני עדים. האחרונים יצטרכו לכתוב בזיכרון דברים את מה שנמסר להם מהמצווה ובסמוך לכך, להפקיד את זיכרון הדברים אצל רשם הירושות. עם זאת, יובהר, כי צוואה שניתנה בעל פה בנסיבות המתוארות, תהיה תקפה רק למשך חודש, כך שאם בתקופה זו לא נפטר המצווה, הצוואה שניתנה – תבוטל.
איך מאשרים צוואה?
עם מותו של אדם, כדי לאשר ולפעול לפי צוואתו, יש להגיש את הצוואה לידי רשם הירושות והצוואות. הרשם יקבע תקופת ביניים, שבה יפורסם דבר הצוואה בעיתונות המוכרת. באותה תקופת ביניים, תינתן אפשרות לציבור להתנגד לקיום הצוואה. ככל שלא הוגשה התנגדות לקיום הצוואה, יאשר הרשם את הצוואה ויורה על צו קיום צוואה. מאותו רגע, אפשר יהיה לפעול מכוחה.
איך מתנגדים לצו קיום צוואה?
במידה ובתקופת הביניים הוגשה התנגדות לקיום הצוואה – לא הרשם הוא זה אשר שידון בהתנגדות. תפקידו יהיה להעביר את הדיון בהתנגדות לבית המשפט לענייני משפחה. האחרון, הוא אשר ידון בהתנגדות לצוואה. במידה ובית המשפט יקבל את ההתנגדות, הוא יוכל להורות על ביטול הצוואה. במידה והתנגדות תידחה, יוחזר העניין לרשם, אשר יוכל להורות על צו קיום צוואה.
אילו טענות אפשר לטעון בהתנגדות לצו קיום צוואה?
במסגרת הגשת התנגדות לצו קיום צוואה, ניתן להעלות מגוון רב של טענות. עם זאת, נדגיש: לא פשוט לבטל צוואה. הקושי הגדול במקרים כאלו, נובע מכך שלא ניתן להיעזר בראיה הטובה ביותר והיא: המצווה עצמו שכבר איננו בחיים כדי לשפוך אור על "האמת". עם זאת, בין הטענות שבגינן ניתן לבטל צוואה:
אונס או איום: כאשר מוכח שצוואה נכתבה תחת אונס (קרי: בכפייה) או תוך הטלת איומים, אזי עשוי בית המשפט להורות על ביטול הצוואה.
טעות: במקרים שבהם מתברר שמקור הצוואה הוא טעות, לא בהכרח יורה בית המשפט על ביטולה, אלא שהוא רשאי להורות על תיקונה. הכלל דנא רלוונטי גם במקרים שבהם הצוואה כוללת טעות קולמוס, שמערימה קשיים על הבנתה.
צוואה עמומה: ישנם מקרים, שבהם צוואה עלולה להיות עמומה, בלתי ברורה, עם סתירות פנימיות קשות (לדוגמא, ירושה כפולה וסותרת הקיימת באותה הצוואה). במקרים כאלו, עשוי בית המשפט להורות על ביטול הצוואה.
צוואה בלתי חוקית: צוואה שהתוכן שלה אינו חוקי, אינו מוסרי ונוגד את תקנת הציבור, דינה בטלות לפי סעיף 34 לחוק הירושה. למשל, צוואה שקובעת כי פלוני יקבל רכוש מסוים רק אם יבצע עבירה פלילית, היא צוואה שמנוגדת לחוק ולכן יש לבטלה.