מתי ניעזר בשירותיו של עורך דין לגירושין?

מתי ניעזר בשירותיו של עורך דין לגירושין?

הדין האישי במדינת ישראל הינו דין המושתת על הלכה יהודית קדומה. דהיינו, כלל ההלכות שהתפתחו במהלך החיים בימי קדם, רלוונטיות גם לימינו אנו. לאור עובדה זו, רבים סוברים כי הדין אינו מתאים לימינו, היות והקדמה והליברליות הביאו עמן דברים חדשים ומתאימים יותר. בהתאם לדין, ישנן שתי ערכאות שיפוט העוסקות בניהול הליך שיפוטי, בכל הנוגע לדין האישי. הראשונה, היא בית הדין הרבני, אשר פועל לפי הלכה יהודית–דתית. השנייה, היא בית המשפט לענייני משפחה, אשר בפסיקותיו משלב דין יהודי וחילוני, יחד. כל נושא הקשור לדין האישי, מוכר כנושא מורכב וכאוב לצדדים, בעיקר בשל העובדה כי מדובר בדיני נפשות, אשר משפיעים על כלל התא המשפחתי. הדין האישי מכיל מכלול של נושאים שונים ומגוונים, אשר בסופו של יום נוגעים לכולנו: צוואות וירושות, גירושין, מזונות ילדים, התרת נישואין, בדיקת אבהות ועוד.

במאמר שלפניכם/ן נעסוק בבחירת עורך דין בעת הגשת תביעת גירושין, שגם מוכר בשם עורך דין לענייני גירושין. תחילה נדון מעט בהליך הגירושין במדינתנו, ובהמשך נעמוד על הנושאים הרלוונטיים לתביעה זו, ונסקור מדוע לבחירת עורך דין בענייני גירושין, יש חשיבות כה גבוהה.

הליך גירושין – כיצד?

כפי שצוין לעיל, הדין האישי מושתת על הלכה יהודית קדומה, וברור כי תפיסות ההלכה היהודית קיימות וחלות גם היום. על מנת להבין את הליך הגירושין לעומק, עלינו לבצע הבחנה ברורה בין גירושין דתיים לגירושין אזרחיים. עלינו לעשות הבחנה זו, מכיוון שמדינת ישראל אינה מכירה בנישואין אזרחיים, וכך בעצם ניהול ההליך המשפטי משתנה מדתי לחילוני. נישואין אזרחיים משמשים כאלטרנטיבה לבני זוג אשר מעוניינים למסד את הקשר ללא קשר לדת וההלכה, ובהתאם, הליך הגירושין ביניהם ישתנה. בשורות הבאות נבחין בין השניים:

היבט דתי – בדת היהודית, הסמכות נתונה לבתי הדין הרבני, וזאת מכוח חוק שיפוט בתי דין רבניים (נישואין וגירושין), התשי"ט–1953 (להלן: "חוק בתי דין רבניים").

חוק זה מקנה לבית הדין הרבני סמכות בלעדית לדון בנישואין וגירושין בין בני זוג יהודים שהתחתנו על פי דין דתי. משמעות הדבר היא שערכאה מקבילה של בית הדין הרבני, אינה מוסמכת לעסוק בנושא האמור, וכי כל זוג שהתחתן בכפוף לדין הדתי, יצטרך לעבור בפתחו של בית הדין הרבני. כך גם הדין בנוגע לגירושין.

הלכה דתית רואה את מוסד הנישואין כערך עליון בין בני הזוג, כמצווה של הקמת בית ותא משפחתי. בימי קדם, הליך הגירושין כלל לא היה מוכר ומקובל, אלא שבמרוצת השנים, דבר זה עלה לתודעה והפך בשנים האחרונות לעניין 'לגיטימי' ומקובל. אלא שלא כך רואה בית הדין הרבני את הדברים, ובהתאם, בעת קבלת תביעת גירושין, פועל בית הדין הרבני נמרצות, על מנת לגשר בין בני הזוג ולמנוע מהם להגיע עד לכדי גירושין. לבית הדין עומדות מספר אלטרנטיבות, שבהן הוא משתמש בעת סכסוך בין בני זוג. לדוגמא, הדרישה להצגת עילת גירושין, מקשה על בני זוג שמחליטים במהירות להתגרש. לכן, בית הדין הרבני ימהר להפנות את השניים לשלום בית, הליך מוכר וארוך למדי, שבו בני הזוג מגיעים להסכמות ביניהם, ואף מתחייבים תקופת ניסיון ביניהם, בהתאם להסכמות.

עניינים נוספים בגירושין:

הליך גירושין לא כולל רק את הגירושין, אלא עניינים מהותיים נוספים, כגון – חלוקת הרכוש המשותף בין בני הזוג, ענייני משמורת הילדים וכן ענייני מזונות. לכן, חשוב מאוד להיעזר בעורך דין גירושין בעת הליך גירושין שכולל רבדים רבים.

בחירת עורך דין לגירושין:

בחירת עורך הדין שיעסוק בתיק שלכם/ן, יכולה להוות את הבחירה החשובה ביותר, שתשפיע על תוצאות ההליך. ישנן תביעות הנתפסות כתביעות "סטנדרטיות", שהגשתן ותוצאתן, לרוב ברורות מראש. לצד זה, ישנן תביעות המצריכות תחכום, ידע ותכנון אסטרטגי, על מנת להביא לתוצאות הטובות ביותר. זכרו/זכורנה שעורך דין טוב הוא עורך דין שייצג את האינטרסים שלכם/ן בצורה הטובה וההגונה ביותר, ושבראש ההליך יעמוד אדם אתי וישר, שכן יושרה מובילה לדרכים טובות והגונות. בדגש על עורך דין לענייני גירושין, המלצתנו היא לבחור עורך דין אשר מכיר מקרוב את ניהול ההליך מול שתי הערכאות יחד, זאת כמובן בשל העובדה כי תביעת הגירושין תתנהל מול בית הדין הרבני, ברוב המקרים.

השאר תגובה

דילוג לתוכן