תביעות לשון הרע

תביעות לשון הרע

כבוד האדם הוא ערך ועיקרון ראשון במעלה. בין היתר, זכותו של כל אדם ליהנות משמו הטוב. פגיעה בשמו הטוב של אדם, היא פגיעה לא רק בכבוד האדם, אלא גם בשמו הטוב, במשלח ידו, במשפחתו ובסביבתו הקרובה. לכן, מתוך הבנה כי "שם טוב" לא יסולא בפז, קבע המחוקק איסור על הוצאת דיבה, דהיינו – על לשון הרע. במאמר שלהלן, נסביר מהן תביעות לשון הרע. בין היתר – נתייחס גם לסוגיה שמעסיקה רבים והיא תביעות לשון הרע בין בני זוג. כל זאת – לידיעתכן/ם ונוחיותכן/ם, הגולשים והגולשות:

הערה – המאמר שלהלן הוא מאמר כללי בלבד ואין בו כדי להוות תחליף לייעוץ משפטי ספציפי של עורך דין משפחה.

איזה דין מסדיר את דיני הלשון הרע?

לשון הרע היא עוולה אזרחית וכן – בניגוד לסברה רווחת – היא גם עשויה להוות עבירה פלילית. הדין באשר ללשון הרע, קבוע בחוק ייעודי, אשר נקרא חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה – 1965 (להלן: "חוק איסור לשון הרע"). חוק זה, מגדיר מהי לשון הרע, על מי ניתן לומר דבר לשון הרע וכן אילו הגנות יכולות לעמוד, למי שנטען נגדו כי הוציא דיבתו של אחר. חוק איסור לשון הרע גם קובע את הפרוצדורה האפשרית, העומדת לאדם שנפגע בגין לשון הרע. כלומר – האפשרות להגיש תובענה אזרחית, קובלנה פלילית וכן את סמכות המשטרה, לחקור בפלילים אדם אשר הוציא דיבתו של אדם.

מהי לשון הרע?

לשון הרע מוגדרת בתור דבר מה, שפרסומו עשוי לפגוע בשמו הטוב של אדם, לבזותו, או לפגוע במשלח ידוע וכן אמירות שמופנות כלפי מיניותו של אדם, גזעו, דתו, הלאום שאליו הוא משתייך ועוד. ההגדרה ללשון הרע, קבועה בסעיף 1 לחוק איסור לשון הרע. בשל חשיבות הדברים, נצטט את הוראות הסעיף במלואו: "לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול – (1) להשפיל אדם בעיני הבריות או לעשותו מטרה לשנאה, לבוז או ללעג מצדם; (2) לבזות אדם בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו; (3) לפגוע באדם במשרתו, אם משרה ציבורית ואם משרה אחרת, בעסקו, במשלח ידו או במקצועו; (4) לבזות אדם בשל גזעו, מוצאו, דתו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו". נדגיש שכדי שאמירת לשון הרע תוכר בתור "עוולה" מכוח החוק המוזכר, יש צורך בפרסום.

"פרסום", הוא בעצם כל פרסום שנעשה לשני אנשים ומעלה. נסביר – כאשר פלוני אומר דבר מה שיש בו לשון הרע לאלמוני, בפניו, כאשר אף אדם אחר לא נוכח ברגע האירוע, הרי שאין בכך פרסום, שכן האמירה כוונה ישירות לנפגע, בנוכחותו, מבלי שנוכח אדם אחר. עם זאת, אם נוכח לפחות אדם אחד בעת אמירת הדברים, הרי שאז יסוד "הפרסום" המתבקש מכוח חוק איסור לשון הרע – מתקיים.

לשון הרע – על מי?

חוק איסור לשון הרע, קובע כי לא תוכר תביעת לשון הרע על ציבור. עם זאת, תביעת לשון הרע נגד אדם, היא דבר אפשרי, כך גם תביעת לשון הרע נגד חברה מסחרית.

פיצויים בגין לשון הרע:

כפי שתיארנו, חוק איסור לשון הרע מקנה לאדם שלושה כלים משפטיים. הנפוץ ביותר, הוא הכלי האזרחי. חוק איסור לשון הרע קובע כי אדם שנפגע בשל לשון הרע, רשאי להגיש תביעה אזרחית ואף לזכות בפיצוי של עד 50,000 ₪ ללא כל הוכחת נזק. עם זאת, במידה ואכן יוכל האדם הנפגע להוכיח כי נגרם לו נזק, הרי שהוא יורשה לעשות כן.

במקביל, כלי משפטי נוסף, הוא כלי הקובלנה הפלילית. חוק איסור לשון הרע, הוא מהחוקים שבהם אדם פרטי יכול להגיש כתב אישום פלילי לכל דבר ועניין, נגד אדם אחר. עם זאת, במקרים כאלו – על מגיש הקובלנה לנהוג כמו פרקליט המייצג את מדינת ישראל. לא נרחיב בנקודה זו, שכן זהו נושא נפרד ורחב. הכלי השלישי, הוא האפשרות להגיש תלונה למשטרת ישראל. כיום – המשטרה לא אוכפת בכלים פליליים את חוק איסור לשון הרע.

לשון הרע בין בני זוג:

תביעות לשון הרע בין בני זוג, הן דבר נפוץ. אין כל מניעה להגיש תביעת לשון הרע נגד בן או בת זוג, או גרוש או גרושה. לא פעם, מוגשות תביעות אלו בגין הכפשות ברשת חברתית, כלפי צדדים שלישיים לצורך פגיעה בהסדרי משמורת ילדים והדוגמאות עוד רבות. במידה והופנתה אליכם לשון הרע מצד בן או בת זוג, כדאי מאוד להיעזר בעורך דין משפחה, כדי לבחון את זכויותיכם.

השאר תגובה

דילוג לתוכן