הסדרי ראיה מקובלים – מה הדין?

הסדרי ראייה מקובלים

כאשר זוגות חיים יחדיו, השאלה היכן ישהו הילדים המשותפים, היא שאלה לא רלוונטית שבוודאי לא מעסיקה את אותם בני זוג. עם זאת, כאשר בני זוג מבקשים להתגרש, הרי שאז השאלה היכן ישהו הילדים המשותפים שלהם, הופכת להיות שאלה מורכבת מאוד, שיוצרת מחלוקות עזות בין בני זוג לשעבר. מכאן, במאמר שלהלן, נעסוק בשאלה מה הדין לגבי הסדרי ראיה מקובלים. קודם כל נסביר ונפשט, מהם בעצם הסדרי ראיה, מה צריך לעשות כדי לקבל הסדרי ראיה, ומה המשמעות של משמורת משותפת בין בני זוג.

נדגיש כי מטרתנו היא להעניק לכם, הקוראים הנכבדים, תוכן איכותי. יחד עם זאת, הסדרי ראיה הם נושא מורכב ומהותי ביותר ולכן חשוב לפנות לעורך דין משמורת ילדים, בעת הצורך.

הסדרי ראיה – מה המשמעות?

כאשר בני זוג נפרדים או מתגרשים ויש להם ילדים משותפים, הרי שעליהם להסדיר מי ישהה עם הילדים ויטפל בהם באופן שוטף. זהו הסדר ראיה, כלומר – מי מההורים מטפל בילדים באופן שוטף, ומתי. יש מקרים שבהם בני זוג מתגרשים, והאם (ככלל) היא שמקבלת את הסדר הראיה הראשי. כלומר, ברוב הזמן היא מטפלת בילדים המשותפים, והאב נהנה מהסדר ראיה, אשר במסגרתו הוא שוהה עם הילדים פעם בשבוע וכל סוף שבוע שני. הלכה למעשה, הסדרי הראיה המקובלים הם שהורה אחד (כאמור – לרוב האם) מטפל בילדים המשותפים במשך רוב הזמן, והאב (ההורה השני) מטפל בילדים ושוהה עימם אחת לשבוע וכל סוף שבוע שני.

אך כיצד בוחנים הסדרי ראיה? בני זוג יכולים להגיע להסכמה ביניהם לגבי הסדרי ראיה, שבהמשך תקבל תוקף של פסק דין. מנגד, במידה ובין בני הזוג אין הסכמה, אלא מחלוקת לגבי זמני השהות עם הילדים, הרי שאז נדרשות התדיינות והכרעה משפטית.

בית המשפט, בעת הכרעתו על הסדרי ראיה, יבחן את זמני העבודה של בני הזוג, וכמובן את יכולתם לטפל בילדים ובמשך כמה זמן במהלך השבוע. החשוב ביותר הוא שבית המשפט יבחן את טובת הילדים. באשר לילדים קטנים, חלה בתחום דיני המשמורת חזקה שנקראת "חזקת הגיל הרך". חזקה זו יוצאת מנקודת הנחה שילדים קטנים צריכים להיות עם אימם, לכן הסדרי הראיה יהיו יותר לטובת האם, שתשהה עם ילדיה זמן רב יותר במהלך השבוע. כמובן שישנם משתנים נוספים לגבי הסדרי ראיה וכל מקרה ייבחן לגופו. חשוב מאוד להיעזר בעורך דין משפחה בעל ניסיון בתחום.

תביעה למשמורת – כיצד ומתי?

במדינת ישראל, קיימים רבדים רבים הנוגעים להליך גירושין. כלומר, בני זוג המבקשים להתגרש, צריכים לפנות לבית הדין הרבני. אך לצד זאת, ענייני משמורת ילדים, לרוב יתבררו בבית המשפט לענייני משפחה, או לחילופין בבית הדין הרבני (וזאת בנסיבות שבהן תביעת גירושין כורכת עמה תביעת משמורת – לא נרחיב בנושא). תביעה למשמורת, אפשר ורצוי להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, אשר יכריע בנושא המשמורת, בהיעדר הסכמה בין ההורים.

יחד עם זאת, מומלץ לחתור להסכמה בתחום המשמורת, כלומר להגיע לפשרה בעניין הסדרי הראיה.

משמורת משותפת – מה המשמעות?

במקביל להסדרי ראיה מקובלים, ישנה משמורת משותפת. ישנם מקרים שבהם בני הזוג אינם מקיימים הסדרי ראיה, אלא בוחרים במשמורת משותפת. משמורת משותפת, כשמה כן היא: זמני שהות שווים של ההורים, כך ששניהם מקיימים משמורת משותפת על הילדים. לילדים יש שני בתים, וההורים לרוב גם מתגוררים בסמיכות. גם בענייני מזונות ילדים, יש משמעות למשמורת משותפת, משום שלפי פסיקה של בית המשפט העליון – אם אין פער משמעותי בשכר בין ההורים המקיימים משמורת משותפת, הרי שנטל המזונות יהיה שווה לשני ההורים.

הפרה של הסדרי ראיה – מה חשוב לדעת?

כאשר קיים הסכם הנוגע להסדרי ראיה, או כאשר יש פסק דין בעניין המשמורת, הרי שיש לקיים את ההסדר. במידה וצד מפר הסדר ראיה, אזי צד שני יכול לעתור לסנקציה, בין אם הוצאות כספיות ובין אם שלילת הסדרי ראיה. רצוי לבחון את הנושא פרטנית בכל מקרה ומקרה, כאשר לא פעם בית המשפט לענייני משפחה מחייב בהוצאות כספיות את הצד שמפר הסדר ראיה (למשל – לא מקיים אותו ואף מתעלם ממנו).

לסיכום:

במאמר זה עסקנו במונח הסדרי ראיה מקובלים. הסברנו מהם בעצם הסדרי ראיה, כיצד מגישים תביעה למשמורת, מהי משמורת משותפת (זאת האלטרנטיבה להסדרי ראיה) וכן מה הדין לגבי הפרה של הסדרי ראיה. אנו מקווים שנתנו לכם, הקוראים, מענה ראוי לשאלות שמטרידות אתכם. אנו שבים וממליצים: תמיד כדאי לפנות לייעוץ משפטי פרטני בעת הצורך, עקב מורכבותו של הנושא ורגישותו.

השאר תגובה

דילוג לתוכן