תדמיינו את הסיטואציה הבאה: אתם הולכים ברחוב, ואדם שאתם מכירים, פשוט עוקב אחריכם וכך מטריד אתכם. לחלופין, תדמיינו לכם סיטואציה שבה אתם מתגוררים בבניין, ושכן שלכם לא מפסיק לצעוק עליכם, לנבל את פיו בנוכחותכם בכל פעם שאתם נתקלים בו ולזרוק פסולת למרפסת שלכם. שתי הסיטואציות הן בוודאי בלתי נסבלות, והן פוגעות באיכות חייו של הנפגע. מכאן נשאלת השאלה – מהן האפשרויות המשפטיות של המוטרדים במקרים כאלו? כעיקרון, ניתן להגיש תביעה אזרחית וכן ניתן להגיש תלונה במשטרה, אבל ישנה אפשרות חשובה נוספת ומהירה, והיא לפנות לבית המשפט להוצאת צו הרחקה. מה הדין בנושא? על כך, במאמר שלפניכם/ן.
מהו צו הרחקה?
כשמו כן הוא, צו הרחקה הוא צו שיפוטי שמורה לפלוני, להתרחק מאלמוני. אדם שחש מוטרד, כמו למשל בדוגמאות שהצגנו בתחילת המאמר, זכאי לפנות לבית המשפט (בית משפט השלום או בית המשפט לענייני משפחה או בית דין דתי), בבקשה להוצאת צו הרחקה. צווי הרחקה הם צווים מהירים יחסית, כאשר הגשת הבקשה הינה פשוטה למדי: יש לפרט במסגרת הבקשה את העובדות, ולצרף תצהיר המאומת על ידי עורך דין. לאחר מכן, יש להגישה במזכירות בית המשפט, ודי מהר נקבע מועד לדיון, במעמד שני הצדדים. במסגרת הדיון בבקשה לצו הרחקה, בית המשפט ישמע את טענות הצדדים, ויורה על מתן הסעד, במידה ואכן הוכח ברמה סבירה, שפלוני מטריד את אלמוני.
נדגיש כי צו הרחקה, הוא תמיד סעד זמני, והוא לרוב מוגבל לחצי שנה, שלאחריה ניתן להאריכו בתקופה נוספת. כמו כן, בישראל קיימים שני חוקים עיקריים העוסקים בצווי הרחקה, ועל כך בחלק הבא.
אילו חוקים רלוונטיים קיימים בעניין צווי הרחקה?
שני חוקים עיקריים עוסקים בצווי הרחקה. החוק הראשון הוא חוק מניעת הטרדה מאיימת, תשס"ב–2001 (להלן: "החוק למניעת הטרדה מאיימת"). חוק זה קובע כי הטרדה הינה כל סיטואציה שבה פלוני עוקב אחר אלמוני, מאיים עליו, יוצר עמו קשר בצורה מטרידה, פוגע בו או ברכושו. החוק למניעת הטרדה מאיימת, הינו רלוונטי לאנשים פרטיים, שאינם בני משפחה. חוק זה מקנה לכל אדם אפשרות לעתור בפני בית המשפט, להוצאת צו הרחקה. במסגרת מתן צו הרחקה, בית המשפט רשאי להורות למטריד להימנע מהטרדה, להתרחק מהמוטרד למרחק קבוע ועוד. בנוסף, בית המשפט רשאי להורות על החרמת נשק של מטריד, במידה וניתן נגדו צו הרחקה. מבחינת משך התקופה – צו הרחקה לפי החוק הנ"ל, יכול להינתן לתקופה של חצי שנה, ולא יותר משנתיים, במקרים מיוחדים מאוד.
החוק השני, הוא החוק למניעת אלימות במשפחה, תשנ"א–1991 (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"). חוק זה דומה מאוד לחוק למניעת הטרדה מאיימת והוא עוסק בהטרדה בין בני משפחה. ההגדרה ל"הטרדה", דומה מאוד להגדרה בחוק למניעת הטרדה מאיימת. צו הגנה לפי חוק זה, יכול להינתן לתקופה של עד שנה. כמו כן, בחוק למניעת אלימות במשפחה, לשופט יש סמכות להטיל ערבות על מטריד, וכן ישנן הוראות שנוגעות ליחס כלפי קטינים (כגון במקרים של צווים בין הורים וילדים וכיו"ב).
מה המשמעות של הפרת צו הרחקה?
הפרה של צו הרחקה, מכוח שני החוקים המוזכרים לעיל, היא בבחינת עבירה פלילית, ולשוטר עומדת הזכות לעצור אדם המפר את הוראות הצו. ניתן להעמיד לדין אדם שמפר צו הרחקה, בגין עבירה הנקראת – הפרת הוראה חוקית.
כמה זמן לוקח להוציא צו הרחקה?
למעשה, צו הרחקה יכול להינתן בתוך שעות, ולכל היותר בתוך ימים. לעיתים, כאשר מגישים בקשה, עשוי להינתן צו במעמד צד אחד, אך זה יהיה צו זמני. לאחר מכן, יתקיים בתוך ימים ספורים דיון במעמד שני הצדדים, ולאחריו יתכן ויינתן צו לתקופה ארוכה יותר.
לסיכום:
במאמר זה, עסקנו בדין הנוגע לצווי הרחקה. הסברנו כי בישראל יש שני חוקים רלוונטיים להוצאת צו הרחקה: האחד הוא החוק למניעת הטרדה מאיימת, שנוגע יותר לסכסוכים בין אנשים פרטיים, והשני הוא למניעת אלימות במשפחה, שנוגע יותר לסכסוכים והטרדות במסגרת משפחתית. כמו כן, הסברנו כי הפרה של צו הרחקה היא בבחינת עבירה פלילית. בנוסף, ציינו כי הוצאת צו הרחקה היא סעד מהיר ומיידי מאוד, שניתן לקבלו אף בתוך שעות, לכל היותר בתוך ימים. עם זאת – יש להדגיש כי הוצאת צו הרחקה היא כאמור עניין זמני, והיא אינה מהווה תחליף לסעדים נוספים, כגון – תובענה אזרחית, תלונה במשטרה ואף הליך פלילי שעשוי להינקט על ידי המשטרה. נסיים את המאמר בכך שנמליץ להיעזר בעורך דין בעל ניסיון בתחום, בכל עת.
