מהן עילות הגירושין בבית הדין הרבני?

עילות הגירושין בבית הדין הרבני

רבים לעיתים נוטים לחשוב, שכדי להתגרש, בסך הכל צריך לפנות לבית הדין הרבני, למלא מספר טפסים, להמתין למועד קרוב לדיון וזהו. אך המציאות הרבה יותר מורכבת, משום שגירושין הם נושא מורכב בשל מספר היבטים. אחד מאותם היבטים היא, העובדה שכדי להתגרש צריך "סיבה", או הסכמה. כלומר, כמו כל תביעה משפטית, כדי לזכות בה, צריך להוכיח עילת תביעה. כך כאמור, גם בענייני גירושין.

אז נשאלת השאלה, מהן עילות הגירושין המוכרות? על כך במאמר שלהלן.

כיצד מתגרשים?

בישראל, גירושין ונישואין מצויים בסמכות בתי הדין הרבנים, ככל שמדובר בבני זוג יהודים. כלומר, המשפט הישראלי מכיל את הדין הדתי על אזרחי ישראל בכל הנוגע לנישואין וגירושין, כך שהוא הדין גם לבני זוג ישראלים בני הדת המוסלמית, הנוצרית והדרוזית. המקור של החלת הדין הדתי החל לא בעת הקמת מדינת ישראל, אלא בימי המנדט הבריטי – אך המדינה המשיכה בקו החוקי דנא, עד לימינו אלה.

מכאן, שכאשר בני זוג יהודים מבקשים להתגרש, עליהם לפנות לבית הדין הרבני כדי לעשות כן. חשוב להדגיש, שלמרות שקיימת כיום נטייה להינשא במדינות זרות ומאוחר יותר להירשם בארץ כזוגות נשואים, עדיין (ככל שמדובר בבני זוג יהודים), יהיה עליהם להתגרש באמצעות הדין האישי-דתי, כלומר – באמצעות הגשת תביעת גירושין לבית הדין הרבני.

למעשה, תביעת גירושין שמוגשת לבית הדין הרבני היא כתב תביעה. ככל תביעה משפטית, היא צריכה לכלול את פרטי בני הזוג ופרטי ילדיהם, יש לצרף לה את תעודת הנישואין וכן לפרט את העובדות שלכאורה מקימות את "עילת" הגירושין. בנוסף, בעת הגשת תביעת הגירושין יש לשלם אגרת פתיחת תיק בשיעור של 347 שקלים. עם הגשת התביעה, כמובן שיש למסור ממנה העתק לבן הזוג השני, ממנו מבקשים להתגרש.

מה הדין כאשר רוצים להתגרש בהסכמה?

אחת הדרכים הנוחות והזולות להתגרש, היא בצורה פשוטה – בהסכמה. כאשר בני הזוג מגיעים להסכמה על עניין הגירושין, עליהם להגיש תביעת גירושין מוסכמת, לשאת באגרה פחותה בשיעור של 250 ₪ ולהמתין לדיון בעניינם.

במעמד הדיון, הם יעתרו במשותף לקבלת פסק דין לגירושין, ובית הדין יאמץ את בקשתם מבלי להערים קשיים במקרים כאלו.

יוער, שבניגוד להליך גירושין שמתנהל כתביעה משפטית (כלומר- לא בהסכמה), גירושין בהסכמה הם פשוטים, זריזים, ויעילים מאוד. אך מנגד, המציאות כמובן מלמדת שהסכמה בין בני זוג המצויים בהליך גירושין, אינה עניין של מה בכך.

מהן עילות הגירושין המוכרות בדין העברי?

כפי שהוסבר לעיל, תביעת גירושין היא תביעה משפטית לכל דבר ועניין. כאשר בן או בת הזוג מבקשים להתגרש, עליהם להגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני. במסגרת התביעה שתתנהל, יהיה על בן הזוג להוכיח שמתקיימת "עילת גירושין", אחרת בית הדין עשוי שלא להתיר את הגירושין. מכאן, שישנן מספר עילות גירושין. עילות אלו מנויות בהלכה היהודית, ולא בחוקי מדינת ישראל. אלו חלק מהעילות המוכרות:

עקרות: חוסר יכולת להוליד ילדים יכול לשמש כעילת גירושין.

אלימות: כאשר בעל מכה את אשתו, הרי שמדובר בהתנהלות מכוערת ולא מוסרית, לא רק בעיני אדם סביר, אלא גם על פי ההלכה היהודית. לכן, התנהגות אלימה מהווה ומקימה עילת גירושין. יוער שלרוב, לא מספיקה התנהגות חד פעמית של אלימות (שאגב יכולה גם להיות מילולית ולא רק פיזית), אלא יש להוכיח התנהגות רציפה ותכופה.

מום: ההלכה היהודית מכירה במום גופני בתור עילת גירושין, במקרים שבהם המום מביא לכך שבני הזוג אינם יכולים לקיים יחסי מין וכפועל יוצא להוליד ילדים משותפים.

סירוב לקיום יחסי מין: ההלכה היהודית רואה בילודה "מצווה" אותה יש לעודד. לכן, סירוב של מי מבני הזוג לקיים יחסי מין, מהווה עילת גירושין, שכן על פי ההלכה היהודית רואים בהתנהלות כזו כפגיעה בתא המשפחתי ואי קיום חובות המוטלות הן על הבעל והן על האישה. לכן, סירב כגון זה משמש בתור עילת גירושין.

מעשה כיעור: מעשה כיעור הוא התנהגות לא ראויה של אישה עם גבר אחר. דהיינו, לא מדובר בקיום יחסי מין, אלא במעשים קלים יותר. לדוגמא: אישה שנמצאת לבדה עם גבר אחר במקום אינטימי, אישה שמקיימת יחסים אינטימיים עם גבר אחר. במקרים כאלו מקימים עילת גירושין לטובת הבעל.

אישה שזנתה: אישה שבגדה בבעלה, כלומר קיימה יחסי מין עם גבר אחר, היא אישה שזנתה לפי ההלכה היהודית ולכן קמה לבעל עילת גירושין שבמסגרתה הוא מחויב לגרש אותה. במקרים של מעשה כיעור, על הבעל מוטלת רשות, לא חובה, כך שבהתקיימות מעשה כיעור, הבעל יכול "לקבל את אשתו חזרה" ולסלוח לה. לא כך כאמור במעשה "זנות" כפי שמוגדר בהלכה היהודית.

השאר תגובה

דילוג לתוכן