הוצאה לפועל – מזונות, כיצד זה עובד?

מזונות ילדים הינם תשלום עבור קטינים על ידי ההורה שאינו משמורן, זאת בהתאם להלכה היהודית ולחקיקה אזרחית עדכנית, שמטרה להבטיח את ניהול אורח החיים התקין של הילדים, גם כאשר הוריהם אינם חיים במשותף, וכן להבטיח את חלוקת הנטל בין שני ההורים. מכאן, הרי שבמאמר זה נסקור: מהם מזונות ילדים, מה קורה בעת אי תשלום מזונות ומה כולל הליך הוצאה לפועל מזונות.

מאמר זה מובא לנוחיותכם/ן, קוראים/ות יקרים/ות ואין לראותו כתחליף לייעוץ עם עורך דין לענייני משפחה.

מזונות ילדים:

מזונות ילדים, כאמור, נועדו להבטיח את כלכלת הילדים בצורה המאפשרת התפתחות תקינה וגידול ראוי, גם אם הורי הילדים אינם גרים יחדיו, ושותפים באופן טבעי בנטל הכלכלי של הילדים. ככלל, תכלית המזונות נובעת מדין דתי, שבו הנטל מוטל על האב באופן מוחלט, אשר תפקידו להוות המפרנס העיקרי ולדאוג לכל מחסורם של ילדיו. גם במשפט הישראלי ישנה חובת מזונות הלקוחה מהדין הדתי, אם כי לאט לאט מחלחל ערך השוויון בין בני הזוג, וזאת כאשר האם הינה מפרנסת ו/או כאשר האב הינו המשמורן.

ככלל, על זוג יהודים יחולו דיני מזונות על פי הדין הדתי, עם התאמות לתקופה. לזוגות שאינם יהודים קיים חוק המסדיר את ענייני מזונות הילדים ומזונות בכלל (קיימים מזונות משקמים לבת הזוג, במקרים חריגים), שהוא החוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), התשי"ו–1959 (להלן: "חוק המזונות"). חשוב לציין כי מזונות ילדים מגיעים לאחר החלטת בית המשפט, לרוב – לאחר מתן גט וסיום קשר נישואין.

מדובר בהליך ארוך, ולכן, כדי להבטיח שגם במהלכו יקיימו הילדים אורח חיים תקין, ישנם מזונות זמניים, אשר נועדו למתן תשלום מזונות – עד לפסיקת בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, לגבי גובה המזונות וסיום ההליך. זאת, כאמור, כדי להבטיח שעד קבלת החלטה בדבר הילדים ובחינת כלל הקריטריונים לקביעת גובה המזונות, יוכלו הילדים להתקיים בצורה בסיסית וראויה וללא קשר להליכים משפטיים מקבילים.

בעת אי תשלום מזונות:

ההחלטה בדבר גובה מזונות ילדים ו/או פסיקה בדבר מזונות זמניים, על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, מהוות החלטה משפטית, אשר אי ביצועה יהווה הפרה של החלטה שיפוטית. אי לכך, עצם ההפרה יכול לגרום לסנקציות, בין היתר – הטלת קנס, צן עיכוב יציאה מן הארץ וכן הליך הוצאה לפועל, שעליו נדון כעת.

הוצאה לפועל מזונות:

בעת אי תשלום מזונות, לא כפי שצווה על ידי בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני, ההורה המשמורן, שמקבל את מזונות הילדים לטובת ילדיו, יוכל לגשת עם פסק הדין ללשכת ההוצאה לפועל. ראשית, יפעלו בלשכת ההוצאה לפועל, בהוצאת אזהרה כנגד החייב, שבה יודיעו לו על פתיחת הליך הוצאה לפועל וכן יצורף שובר לתשלום. לאחר 21 ימים מעת האזהרה וכאשר לא שולם השובר, רשאית לשכת הוצאה לפועל, לפעול לשם גביית התשלום, וזאת בהתאם לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז–1967 (להלן: "חוק הוצאה לפועל").

כאמור, מכוח הסמכויות המוענקות להוצאה לפועל, יכולה הלשכה לעקל את רכושו של החייב, כגון: עיקול רכב, עיקול בנק, עיקול מיטלטלין ואף הטלת הגבלות, כמו צו עיכוב יציאה מן הארץ וכדומה. יש להכיר כי קיימים שני מסלולים בלשכת ההוצאה לפועל: האחד, מסלול רגיל. השני, הינו מסלול ייחודי, הנקרא מסלול מזונות, שבו פועלת לשכת ההוצאה לפועל באופן עצמאי, במתן צווי עיקולים למסרב לתשלום. יש לציין כי עד קיום פסק הדין, המדינה דואגת למימון הולם לילדים מטעם ביטוח לאומי. אומנם ישולמו מזונות בגובה בסיסי ולא כפי שנפסק בבית המשפט או בבית הדין הרבני, אך המטרה היא להבטיח קיום תקין, גם אם החב במזונות לא עושה כן. אז, יהיה חוב לחייב בביטוח לאומי, ואלו יגישו כנגדו בקשה בהוצאה לפועל.

לסיכום:

פתיחת תיק כנגד חייב בהוצאה לפועל, יכולה להוביל לסנקציות משמעותיות ולהגבלות על חייו של אדם, באופן משמעותי. כאשר מדובר במזונות ילדים, אזי ניהול התיק הופך לקריטי, בשל הנטל הנופל על החייב למדינה. כך, למדינה יש אינטרס מובהק לגרום לסגירת החוב. את התיק בהוצאה לפועל, יוכל לפתוח ההורה המשמורן, במסלול רגיל או במסלול ייחודי ומקוצר למזונות. כמו כן, במידה וייצבר חוב בביטוח לאומי, גם אלו יכולים להביא לפתיחת תיק בהוצאה לפועל. בכל הנוגע במזונות ילדים וכן בתיקי הוצאה לפועל בגינם, יש להסתייע בעורך דין לענייני משפחה.