אתם/ן מעוניינים ומעוניינות להתגרש, אך בין הליכי הגירושין עליכם להסדיר את הנושא המורכב ביותר במסגרת הליך הגירושין, שהינו משמורת הילדים והסדרי הראיה. אין ספק שענייני משמורת ילדים נוגעים בנקודה הרגישה ביותר של בני זוג שעומדים להתגרש.
בשל חשיבותו המהותית של הנושא, חיברנו את המאמר שלהלן, שבו נסביר מהם הליכי משמורת, מה כדאי לדעת על הליכי משמורת וכיצד כדאי לגשת להליכי משמורת. כל זאת – לנוחיותכן/ם הגולשים והגולשות, כדלקמן:
מהי משמורת?
משמורת היא הזכות המוקנית לאחד מההורים, לשמש בתור האחראי על גידול ילדיו. בעת גירושין, בדרך כלל תימסר המשמורת לאחד ההורים. במקביל, במידה ולא מדובר במשמורת משותפת בין ההורים, ההורה הלא משמורן ייהנה מהסדרי ראיה. על כך – בחלק הבא.
מהם הסדרי ראיה?
כאשר ההורים מגיעים להסדר לגבי משמורת הילדים, או לחלופין כאשר בית המשפט מכריע בעניין המשמורת ובמידה וניתנת משמורת בלעדית לאחד מההורים, ההורה השני שלא משמש בתור הורה משמורן, ייהנה מהסדרי ראיה.
הסדרי ראיה הם פרקי הזמן השבועיים, שכוללים גם את סופי השבוע לסירוגין, שבהם ההורה הלא משמורן, ישמש בתור האחראי והאמון על הגידול של הילדים. כאשר הורה מפר הסדרי ראיה, הרי שמדובר בהפרה של הסכם או של פסק דין של בית משפט. לכן, תמיד ניתן לעתור נגד אותו הורה בבקשה להטלת קנס. לחלופין, אפשר תמיד לפנות לבית המשפט שהכריע בעניין המשמורת, בבקשה לצמצם את הסדרי הראיה.
האם משמורת משותפת מומלצת?
ראשית, נסביר מהי משמורת משותפת. משמורת משותפת, בניגוד למשמורת בלעדית, היא משמורת שמחולקת באופן שווה בין שני ההורים. שני ההורים נהנים מזמן שווה עם ילדיהם ואחראים באופן שוטף לגידול הילדים, בניגוד לסיטואציה שבה יש הורה אחד משמורן והורה אחר שנהנה מהסדרי ראיה.
עם זאת, גם כאשר מתקיימת משמורת משותפת, עדיין האב חייב במזונות ילדיו, למרות שיש לו זכות לפנות לבית המשפט בבקשה לצמצם את שיעור המזונות. לעומת זאת, אין ספק שמשמורת משותפת מקלה מאוד על ההורים בפן הרגשי, שהרי אין דבר קשה יותר מאשר להיות רחוק מילדינו. אך בכל מקרה, כדאי לבחון האם משמורת משותפת מתאימה לכם\ן באופן ספציפי ולא להכריע בנושא בקלות ראש.
היכן מתנהלים הליכי משמורת ילדים?
ענייני נישואין וגירושין נערכים בפני בית הדין הרבני. לאחרון יש גם סמכות לעסוק בענייני מזונות. במקביל, הסמכות הבלעדית לעסוק בענייניים הנוגעים לתחום דיני המשפחה בישראל, מוקנית לבית המשפט לענייני משפחה. כלומר, לאחרון יש סמכות לעסוק בכל עניין או סכסוך משפחתי, למעט נושא אחד – ענייני נישואין וגירושין. בהתאמה, לבית המשפט לענייני משפחה יש סמכות לעסוק גם בענייני משמורת ילדים וגם בענייני חלוקת רכוש בין בני זוג ואף לפעול כסמכות מקבילה בענייני מזונות ילדים.
עם זאת, גם בית הדין הרבני עשוי "לקנות" סמכות, לעסוק בענייני משמורת ילדים והסדרי ראיה. "קניית" הסמכות הזו יכולה להתקיים במקרה שבו הצד המגיש תביעת גירושין, כורך עם תביעת הגירושין את ענייני המשמורת והסדרי הראיה. במקרה כזה, לבית הדין הרבני ניתנת סמכות לעסוק גם בענייני משמורת, למרות שבאופן רגיל אין לו סמכות לעסוק בהם.
נעיר, שהאפשרות להגיש תביעה כרוכה לבית הדין הרבני, יוצרת את מה שנקרא "מרוץ הסמכויות" בין בית המשפט לענייני משפחה, לבית הדין הרבני. אך זהו נושא נפרד ומורכב, שלא נרחיב עליו במאמר זה.
לאן עדיף להגיש תביעת משמורת והסדרי ראיה?
כל מקרה נבחן לגופו. אין אפשרות להמליץ באופן כוללני האם עדיף להגיש תביעת משמורת לבית הדין הרבני כתביעה כרוכה, או לבית המשפט לענייני משפחה כתביעה נפרדת. הדבר היחידי שנוכל להמליץ הוא לבחון כל מקרה לגופו, בסיוע של עורך דין דיני משפחה בעל ניסיון.
עיקרון סופיות הדיון בענייני משמורת
בניגוד להליכים אזרחיים אחרים, בענייני משמורת ילדים ניתן בכל פעם לעורר את הנושא מחדש. כלומר, גם כאשר בית המשפט מכריע בעניין המשמורת, בין אם הוא קובע כי המשמורת תהיה משותפת או משמורת בלעדית. בשלב מאוחר יותר, כאשר משתנות הנסיבות, ניתן לעתור שוב לבית המשפט בתביעת משמורת חדשה. הכלל הוא שהעתירה תינתן תמיד לבית המשפט שפסק לאחרונה בנושא המשמורת, בעניינם של ההורים.
לסיכום
ענייני משמורת ילדים הם נושא רגיש ומורכב, שכן ילדינו הם הדבר היקר והחשוב לנו ביותר. אין ספק שלצד הליך הגירושין שהוא מורכב כשלעצמו, פרידה מהילדים והתרחקות מהם, מקשה על בני הזוג עוד יותר. עם זאת, אנו ממליצים תמיד להימנע מלערב את הילדים יתר על המידה בהליך הגירושין וכן תמיד להיעזר בעורך דין גירושין.
