כאשר בני זוג נפרדים, עליהם להסדיר מספר רב של נושאים, החל מעצם הגירושין (שמתנהלים בבית הדין הרבני) ועד לעניינים הנוגעים לרכוש משותף, משמורת ילדים ומזונות ילדים. במאמר שלהלן נעסוק בדיני מזונות, נושא שמטריד רבים הנמצאים בהליך גירושין. נסביר מה הדין לגבי מזונות, באיזו ערכאה דנים בתביעות למזונות, עד איזה גיל משלמים מזונות וכיצד מתבטאת החובה לשאת במזונות.
נעיר כי מטרת המאמר היא להעניק לכם תוכן איכותי, אך המאמר אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ספציפי אצל עורך דין גירושין.
גירושין בישראל:
הדין בישראל לגבי גירושין ונישואין ובפרט מזונות, הוא כי חל על ההליכים הללו הדין הדתי-עברי. כך למשל בכל הנוגע לנישואין וגירושין, בני זוג יכולים להתגרש רק בבית הדין הרבני. כך גם בכל הנוגע למזונות. מזונות מוגדרים בדין הדתי-עברי, שם מפורטת החובה המוטלת על האב, לשאת במזונות ילדיו. החובה היא "לזון" את הילדים ולהבטיח להם רמת חיים סבירה, במידה והאב אינו גר עמם בבית אחד.
מזונות בדין הדתי, מחולקים לשני חלקים: החלק הראשון הוא מזונות מדין חובה, שבעצם כוללים את ההוצאות הבסיסיות הנדרשות לגידול הקטין. החלק השני הוא מזונות מדין צדקה, שכוללים הוצאות לא בסיסיות, שנבחנות בהתאם להכנסה של האב. מזונות מדין חובה הם מוחלטים, כאשר אי אפשר לפטור אב ממזונות מדין חובה.
כל המזונות עד גיל 6, הם מזונות מדין חובה. לאחר גיל 6, החלוקה היא למזונות מדין חובה, שהם כאמור מוחלטים, לצד מזונות מדין צדקה, שגובהם נבחן בהתאם להכנסה של האב. עד גיל 17-16, המזונות מתחלקים כך, אך לאחר הגילאים הללו – כל המזונות הופכים להיות מזונות מדין צדקה. גם לאחר הגיוס לצבא או לשירות הלאומי, יש חובה לשאת במזונות, אך רק מדין צדקה, ובהתאם ליכולת ההכנסה של האב.
כמו כן, בנוסף למזונות, יש לעיתים גם דמי מדור, כדי להבטיח השתתפות של האב בדיור של הילדים.
שיעור המזונות משתנה ממקרה למקרה, אבל בדרך כלל מזונות ממוצעים נעים בין 1,200 ₪ לילד, עד לשיעור של 1,500 ₪ לילד. אך שוב, מדובר בסכומים מוערכים וממוצעים. כל מקרה נבחן לגופו, גם בהתאם לרמת ההכנסה של ההורים ורמת החיים בעבר.
תביעת מזונות:
תביעה למזונות יכולה להיות מוגשת לבית הדין הרבני, שיש לו סמכות לעסוק בתביעת מזונות, אך זו תביעה שיכולה גם להתנהל בבית המשפט לענייני משפחה. לרוב, מגישים את תביעת המזונות לצד תביעת הגירושין ואז בעצם כורכים את הכל לתביעה אחת. כל מקרה נבחן לגופו וחשוב להיעזר בעורך דין גירושין, שיבחן מה נכון לעשות במקרה הספציפי. כלומר, האם להגיש תביעה כרוכה לבית הדין, או תביעה נפרדת לבית המשפט לענייני משפחה.
עיון מחדש בתיקי מזונות:
אחד העקרונות החשובים בכל הנוגע לתיקי מזונות וגם תיקי משמורת, הוא עיקרון היעדר סוף הדיון. בהליך משפטי רגיל, כאשר בית המשפט פוסק את דינו ותמה התקופה שבה אפשר לערער על פסק הדין, אזי פסק הדין הופך להיות חלוט.
לעומת זאת, בתיקי מזונות ומשמורת, לעיתים הנסיבות משתנות. למשל, הורה אחד מתחיל להרוויח סכום גבוה, או מאבד את עבודתו ומתקשה לשלם מזונות. לכן – בתיקי מזונות יש אפשרות מפעם לפעם לפתוח את התיק מחדש, להגיש תביעה חדשה ולעיין מחדש בהחלטות קודמות, אם אכן קיים שינוי נסיבות.
מזונות במשמורת משותפת:
לפני מספר שנים, בית המשפט העליון פסק במקרה מכונן, כי בכל הנוגע למשמורת משותפת אצל בני זוג (כלומר – משמורת שבה זמני השהות של ההורים עם הילדים, הינם שווים), אזי חובת המזונות תהיה שווה לאם ולאב. עם זאת, במקרים כאלו יש להראות שאכן אין פער שכר משמעותי בין ההורים, ושאכן מקוימת משמורת משותפת כנה, אמיתית ושווה מבחינת זמני שהות. חשוב לציין כי הפסיקה חלה על מזונות מדין צדקה, ולא מזונות מדין חובה.
לסיכום:
במאמר זה עסקנו בדיני המזונות במשפט הישראלי. הסברנו כי מזונות מוטלים מכוח הדין הדתי-עברי. פירטנו מתי משלמים מזונות, ומה שיעור המזונות הנהוג בדרך כלל. כמו כן, הסברנו מה הדין לגבי מרוץ סמכויות בכל הנוגע ליחסים שבין בית המשפט לענייני משפחה מול בית הדין הרבני, דבר שמשפיע מאוד על תיקי מזונות. נסיים את במאמר בהמלצה להתייעץ עם עורך דין גירושין בעת הצורך.
המאמר נכתב בשיתוף עם משרד עורכי דין חיה לזר
