בתור עורכי דין לענייני משפחה, אנו נתקלים בסיטואציות קשות מאוד, בין אם מדובר בענייני גירושין ובין אם מדובר במחלוקות קשות בין בני משפחה – אך אין ספק שהנושא הקשה ביותר והרגיש ביותר הקיים בתחום דיני המשפחה, הוא תחום אימוץ ילדים.
מצד אחד, מדובר בנושא משפטי מורכב מאוד, המצריך ידע וניסיון רב. מצד שני, מדובר בתחום שכולל רבדים רבים שאינם משפטיים כלל, אלא סוציולוגים, פסיכולוגים, רגשיים ועוד. במאמר שלהלן קיבצנו מספר שאלות נפוצות על ענייני אימוץ ילדים, בתקווה שנוכל להעניק מעט מהידע הרב שצברנו בתחום העשיר והפורה הזה, כדלקמן:
איזה חוק עוסק בישראל בענייני אימוץ ילדים?
במדינת ישראל קיים חוק אחד המסדיר את כל דיני אימוץ הילדים. חוק זה נקרא חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 (להלן: "חוק האימוץ"). חוק האימוץ קובע מתי ניתן למסור ילד לאימוץ, כיצד יש לפעול בעת שהורים או הורה בודד מבקשים למסור את ילדם לאימוץ. חוק האימוץ גם מסדיר את עקרונות היסוד של אימוץ ילדים בישראל, למשל: שאימוץ ייעשה רק על פי בן אותו דת של הילד המאומץ וכי על המאמץ להיות מבוגר מהקטין לפחות ב-18 שנים (למרות שיש לכך מספר חריגים בחוק האימוץ). עיקרון נוסף הוא, שאימוץ ייעשה על פי צו של בית המשפט ועוד.
כמו כן, חוק האימוץ מסדיר את סמכויותיו של בית המשפט לענייני משפחה בכל הנוגע לאימוץ ילדים וכן את סמכויות גורמי הרווחה, אשר יש להם תפקיד מהותי וחשוב ביותר בכל הנוגע לאימוץ ילדים. חוק האימוץ מסדיר מגוון רב של נושאים נוספים, שקצרה היריעה מלפרטם.
עד איזה גיל נחשב אדם בתור בר אימוץ?
בהתאם לחוק האימוץ, אימוץ של ילד ייעשה רק עד הגעתו לגיל 18. זאת מן הטעם הפשוט, לפיו מי שעובר את גיל 18, כבר בגיר ואין צורך למצוא לו מסגרת משפחתית קבועה, הנדרשת כאשר מדובר בקטין.
אילו שיקולים בית המשפט צריך לקחת בחשבון, בעת מתן צו אימוץ?
התשובה לשאלה מצויה בסעיף 1 לחוק האימוץ, הקובע שבמסגרת מתן צו אימוץ על ידי בית המשפט, עליו לבחון קודם כל את טובת הילד והאם המשפחה המאמצת אכן יכולה להעניק לילד בית חם. כמו כן, קובע סעיף 1 לחוק האימוץ כי במסגרת טובתו של המאומץ, על בית המשפט לשקול שיקולים נוספים, כמו למשל האינטרסים של הילד, הזכויות שלו וכן צמצום הפגיעה בילד המאומץ, עקב מעבר בין יותר מידי מסגרות.
מי רשאי לאמץ ילד?
כעיקרון, חוק האימוץ קובע ברירת מחדל, שלפיה אימוץ ייעשה רק על ידי בעל ואישה. עם זאת, לאותה ברירת מחדל יש מספר חריגים הקבועים בחוק האימוץ. לדוגמא, בית המשפט יכול לאפשר לבן זוג של הורה מאמץ לאמץ את ילדו במקרים מסוימים. כמו כן, בית המשפט יכול להורות על צו אימוץ כלפי אדם שהוא קרוב משפחה של קטין שהוריו נפטרו, אפילו אם קיים פער גילאים נמוך מ-18 שנים. הסיבה לאותו חריג, היא הרצון לאפשר לקטין לגדול בסביבת קרובי משפחתו.
האם בית המשפט רשאי לשמוע את עמדתו של הקטין?
התשובה חיובית. אפילו קיימת לכך הוראה מפורשת בסעיף 7 לחוק האימוץ. במידה וגילו של קטין גבוה מ-9 שנים, אזי בית המשפט רשאי לשמוע את עמדתו לגבי האימוץ המתבקש. כמו כן, גם אם לא מלאו לקטין 9 שנים אך הוא בוגר מספיק ומסוגל להבין את השלכות האימוץ, אזי בית המשפט רשאי לשמוע את עמדתו. בית המשפט רשאי, בהתאם לסעיף 23 לחוק האימוץ, להורות על מינוי אפוטרופוס לקטין. כלומר, אדם שתפקידו לשמש כפה לקטין בפני בית המשפט והרשויות. עם זאת, חשוב להדגיש שישנם מקרים שבהם בית המשפט יכול להורות על אימוץ מבלי לשמוע את הקטין ואף מבלי ליידע אותו על האימוץ (למשל, במקרים שבהם מדובר בתינוק רך שנולד זה מכבר, אשר נמסר לאימוץ).
האם קטין יכול לברר את זהותם של הוריו הביולוגים?
מצד אחד, במידה ולקטין מאומץ מלאו 18 שנים, אזי הוא רשאי לעיין בפנקס האימוץ הארצי ובכך לגלות מי הם הוריו הביולוגים. מאידך, זכות זו יכולה להיות מוגבלת על ידי עובד סוציאלי, אשר יש לו סמכות לאשר לבגיר מאומץ לעיין בפנקס האימוצים, או לדחות את בקשתו.
לסיכום:
תחום האימוץ כולל שאלות וסוגיות רבות ומורכבות. עם זאת, אנו מקווים שבמסגרת המאמר הקצר הזה, הצלחנו להציג לכן\ם הקוראים והקוראות מעט מידע על תחום האימוץ המרתק והמורכב. במידה ויש לכן\ם עניין לקבל מידע נוסף או להתייעץ, כמובן שניתן לפנות למשרדנו ולקבוע פגישת ייעוץ בלתי מחייבת. נעיר כי למשרדנו ניסיון רב בתחום אימוץ ילדים.
